יש לי שאלה לכולם!!(ה)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

13/10/2001 | 00:58 | מאת: דניאל

לא יודע אייך להתחיל...אוליי זו הרגשתי האישית בלבד אבל בכל זאת אני מעיז ומספר קצת על "תחלואיי". תראו יש לי אישה,ילדים,ונשמע שהכל סביר. אבל...כאשר אני ניגש למקום ציבורי כגון..בנק,בריכה או כל מקום,יש לי הרגשה שכולם מסתכלים עליי ומצביעים עליי,כאשר מישהו פונה אליי אני ישר מרגיש מאויים,ונמתח כמו קפיץ. כאשר לקחתי הילדה לבריכה(ודווקא בבית הלוחם)אייך שהיא נכנסה למים ועוד עם מצופים,פתאום אני מוצא את עצמי קופץ למים עם בגדייומוציא אותה .למה?כי ראיתי אותה כאילו היא טובעת,והמסכנה לא הבינה למה היא לא ממשיכה בבריכה. כמו כן יש לי תחושת פיספוס אדירה על כל השנים שעברו שלטעמי לא עשיתי בהם כלום.ואני לא יודע אייך להחזיר את השנים האבודות. פגישה אחת ביום של חצי שעה (כמו למשל פיזוטרפיה בשעה 1700)מעסיקה אותי כל היום,אני מקווה שאני מסביר את עצמי טוב,חצי שעה פיזוטרפיה מעסיקה את כל יומי,ומחשבותיי. קחו למשל:מכרתי דירה,למחרת התחרטתי,לאחר ששכנעו אותי שזה עיסקה סבירה,בכל זאת זה לא הניח לי,קניתי דירה עדיין עם המחשבות שמא שגיתי,ולמרות שזה בתיאום עם רעייתי,אני עדיין מרגיש מוטרד. בקיצור מה שאני מנסה להגיד שנידפקתי כהוגן,כי זה לא הגיוני שמגדל התאומים נפל,ואני מאשים את עצמי בקריסתו. אז..אין סיכויי לרמיסיה? סתם שיתפתי ,מקווה שלא בילבלתי..... דניאל

לקריאה נוספת והעמקה
13/10/2001 | 01:50 | מאת: צVקA קומיי

היי דניאל לא לא בילבלת וכן הרגשות האלה מה זה מוכרים גם לי צביקה

13/10/2001 | 01:59 | מאת: adi

דניאל, אני חושבת שאם מישהו ראה את המוות בעיניים, החרדה שלו לסביבה יותר גבוהה. זו תחושתי. עדי

13/10/2001 | 02:00 | מאת: צVקA קומיי

אני מסכים עם עדי צביקה

13/10/2001 | 03:59 | מאת: אורן

קל לי להזדהות וקל לי להבין. קשה לי עם זה גם. מה האלטרנטיבה? אין. אורן

דניאל יקר, פתאום, באמצע הלילה התקשרו אלי מן האף בי איי לשאול מי זה הדניאל הזה שהפיל להם את מגדלי התאומים. אל תדאג, אפילו אם יענו אותי אני לא אסגיר אותך. אני חושב, שאין סיפור המתאר טוב יותר את מצבם הנפשי של נפגעי הלם-קרב יותר מאשר הסיפור שלך על הקפיצה בבגדים לבריכה, כדי להציל את בתך. אי אפשר להחזיר את השנים האבודות, ולא תמיד אפשר לשנות את מה שיש. אבל מה שיש הוא לעתים הרבה יותר ממה שנראה לנו. גם מי שמעולם לא נפגע עשוי להתחרט על כל מה שלא עשה בעבר, והמחשבות האלו יגזלו ממנו גם את ההווה. ובהווה יש לך ילדות שאתה אוהב ויכול ללכת איתן לבריכה ולהציל אותן משם גם כאשר אין כל סכנה במים. אני בטוח שהקפיצה שלך למים הראתה לבתך עד כמה אתה אוהב אותה. אם היית יושב מכונס בתוך עצמך, היא לא היתה יכולה לדעת זאת. שבת שלום, דרור

14/10/2001 | 21:14 | מאת: חופש הביטוי

אתרי הצ'אט והפורומים של האינטרנט בישראל עומדים כעת למבחן משפטי כאשר בית המשפט המחוזי בתל אביב התבקש להטיל סייגים על הגולשים וליצור איום והרתעה על חופש הביטוי של המשתתפים.י הבקשה הוצגה על ידי העיתונאי יואב יצחק והיא כלולה בכתב תביעה על "לשון הרע" נגד האתר רוטר.נט על כך שבפורומים שבו, המשתתפים פגעו כביכול בכבודו של האיש.י בכתב התביעה צילם העיתונאי עשרות עמודי פורום שבהם מצוטטים עשרות חברי הפורום והם צורפו כניספחים בכתב התביעה. התביעה גם מופנית אישית לאחד המשתתפים והעיתונאי ביקש מבית המשפט ואף קיבל צו נגד האתר המחייב אותו לשמר את כל פירטי אלפי הגולשים שבו כדי לבוא חשבון עמם או חלק מהם.י בסעיף 38 מופיע בין השאר:י סוגיית פרסום לשון הרע באינטרנט טרם זכתה להתייחסות מצד בתי-המשפט בישראל. יכול ועובדה זו גורמת למפרסמים את דבריהם באינטרנט (לרבות בעלי האתרים) לסבור שככל שהמדובר באינטרנט - "הכל מותר". חדשות לבקרים אנו נתקלים בתופעות חמורות של פרסום דברים חמורים באינטרנט, של פגיעה בזכויות שונות ושל התרת רסן מוחלטת. (...) מן המידה הוא, שבית-המשפט הנכבד יאמר את דברו ויטעים, כי גם באינטרנט לא "הכל מותר", וכי גם באינטרנט יש לשמור על כבודו של אדם ולהימנע מפגיעה בו, בשמו הטוב ובכבודו.י במילים "מכובסות" אלו טמונה סכנה ממשית להסתבכות יומיומית שלך הגולש הממוצע שאינך משפטן ואתה גולש סתם בשביל העניין והכייף.י כעת נשער לעצמנו כיצד ייראה האינטרנט הישראלי אם בקשתו זו של מר יואב יצחק תתקבל על דעת בית המשפט. הרי מדובר בגולשים "בייתים" מכל השכבות ומכל הגילים. האם יצטרך כל מצ'וטט או חבר פורום להושיב לצדו עו"ד בעת הצ'יטוט? האם כל כותב הוא עיתונאי? ומה יקרה אם מישהו בלהט הוויכוח יכעס ויפלוט קללה עסיסית, האם מרגע זה הוא הסתבך בחוק?י העיתונאי מבקש שבית המשפט יגביל בארץ את כל חופש הביטוי הקיים בכל העולם בין גולשי האינטרנט. אם לא נרתם כולנו כאיש אחד להשפיע על דעת הקהל ובאמצעות כך על דרך החיים בארץ, נמצא את עצמנו מאד מהר בצינוק איסור הביטוי, בפחד מתמיד. בכל יום שנסגור את המחשב ונלך לישון נתהפך כל הלילה במחשבה שאולי בהתכתבות האחרונה שעשינו "הסתבכנו על פי החוק". חייבים לעמוד על משמר חופש הביטוי, חייבים לשמור על עצמנו מפני תקדימים משפטיים העלולים להרוס את כל הכייף הקיים במדיה הזו של תקשורת האינטרנט.י אתרי הצ'אט והפורומים של האינטרנט בישראל עומדים כעת למבחן משפטי כאשר בית המשפט המחוזי בתל אביב התבקש להטיל סייגים על הגולשים וליצור איום והרתעה על חופש הביטוי של המשתתפים.י הבקשה הוצגה על ידי העיתונאי יואב יצחק והיא כלולה בכתב תביעה על "לשון הרע" נגד האתר רוטר.נט על כך שבפורומים שבו, המשתתפים פגעו כביכול בכבודו של האיש.י בכתב התביעה צילם העיתונאי עשרות עמודי פורום שבהם מצוטטים עשרות חברי הפורום והם צורפו כניספחים בכתב התביעה. התביעה גם מופנית אישית לאחד המשתתפים והעיתונאי ביקש מבית המשפט ואף קיבל צו נגד האתר המחייב אותו לשמר את כל פירטי אלפי הגולשים שבו כדי לבוא חשבון עמם או חלק מהם.י בסעיף 38 מופיע בין השאר:י סוגיית פרסום לשון הרע באינטרנט טרם זכתה להתייחסות מצד בתי-המשפט בישראל. יכול ועובדה זו גורמת למפרסמים את דבריהם באינטרנט (לרבות בעלי האתרים) לסבור שככל שהמדובר באינטרנט - "הכל מותר". חדשות לבקרים אנו נתקלים בתופעות חמורות של פרסום דברים חמורים באינטרנט, של פגיעה בזכויות שונות ושל התרת רסן מוחלטת. (...) מן המידה הוא, שבית-המשפט הנכבד יאמר את דברו ויטעים, כי גם באינטרנט לא "הכל מותר", וכי גם באינטרנט יש לשמור על כבודו של אדם ולהימנע מפגיעה בו, בשמו הטוב ובכבודו.י במילים "מכובסות" אלו טמונה סכנה ממשית להסתבכות יומיומית שלך הגולש הממוצע שאינך משפטן ואתה גולש סתם בשביל העניין והכייף.י כעת נשער לעצמנו כיצד ייראה האינטרנט הישראלי אם בקשתו זו של מר יואב יצחק תתקבל על דעת בית המשפט. הרי מדובר בגולשים "בייתים" מכל השכבות ומכל הגילים. האם יצטרך כל מצ'וטט או חבר פורום להושיב לצדו עו"ד בעת הצ'יטוט? האם כל כותב הוא עיתונאי? ומה יקרה אם מישהו בלהט הוויכוח יכעס ויפלוט קללה עסיסית, האם מרגע זה הוא הסתבך בחוק?י העיתונאי מבקש שבית המשפט יגביל בארץ את כל חופש הביטוי הקיים בכל העולם בין גולשי האינטרנט. אם לא נרתם כולנו כאיש אחד להשפיע על דעת הקהל ובאמצעות כך על דרך החיים בארץ, נמצא את עצמנו מאד מהר בצינוק איסור הביטוי, בפחד מתמיד. בכל יום שנסגור את המחשב ונלך לישון נתהפך כל הלילה במחשבה שאולי בהתכתבות האחרונה שעשינו "הסתבכנו על פי החוק". חייבים לעמוד על משמר חופש הביטוי, חייבים לשמור על עצמנו מפני תקדימים משפטיים העלולים להרוס את כל הכייף הקיים במדיה הזו של תקשורת האינטרנט.י אתרי הצ'אט והפורומים של האינטרנט בישראל עומדים כעת למבחן משפטי כאשר בית המשפט המחוזי בתל אביב התבקש להטיל סייגים על הגולשים וליצור איום והרתעה על חופש הביטוי של המשתתפים.י הבקשה הוצגה על ידי העיתונאי יואב יצחק והיא כלולה בכתב תביעה על "לשון הרע" נגד האתר רוטר.נט על כך שבפורומים שבו, המשתתפים פגעו כביכול בכבודו של האיש.י בכתב התביעה צילם העיתונאי עשרות עמודי פורום שבהם מצוטטים עשרות חברי הפורום והם צורפו כניספחים בכתב התביעה. התביעה גם מופנית אישית לאחד המשתתפים והעיתונאי ביקש מבית המשפט ואף קיבל צו נגד האתר המחייב אותו לשמר את כל פירטי אלפי הגולשים שבו כדי לבוא חשבון עמם או חלק מהם.י בסעיף 38 מופיע בין השאר:י סוגיית פרסום לשון הרע באינטרנט טרם זכתה להתייחסות מצד בתי-המשפט בישראל. יכול ועובדה זו גורמת למפרסמים את דבריהם באינטרנט (לרבות בעלי האתרים) לסבור שככל שהמדובר באינטרנט - "הכל מותר". חדשות לבקרים אנו נתקלים בתופעות חמורות של פרסום דברים חמורים באינטרנט, של פגיעה בזכויות שונות ושל התרת רסן מוחלטת. (...) מן המידה הוא, שבית-המשפט הנכבד יאמר את דברו ויטעים, כי גם באינטרנט לא "הכל מותר", וכי גם באינטרנט יש לשמור על כבודו של אדם ולהימנע מפגיעה בו, בשמו הטוב ובכבודו.י במילים "מכובסות" אלו טמונה סכנה ממשית להסתבכות יומיומית שלך הגולש הממוצע שאינך משפטן ואתה גולש סתם בשביל העניין והכייף.י כעת נשער לעצמנו כיצד ייראה האינטרנט הישראלי אם בקשתו זו של מר יואב יצחק תתקבל על דעת בית המשפט. הרי מדובר בגולשים "בייתים" מכל השכבות ומכל הגילים. האם יצטרך כל מצ'וטט או חבר פורום להושיב לצדו עו"ד בעת הצ'יטוט? האם כל כותב הוא עיתונאי? ומה יקרה אם מישהו בלהט הוויכוח יכעס ויפלוט קללה עסיסית, האם מרגע זה הוא הסתבך בחוק?י העיתונאי מבקש שבית המשפט יגביל בארץ את כל חופש הביטוי הקיים בכל העולם בין גולשי האינטרנט. אם לא נרתם כולנו כאיש אחד להשפיע על דעת הקהל ובאמצעות כך על דרך החיים בארץ, נמצא את עצמנו מאד מהר בצינוק איסור הביטוי, בפחד מתמיד. בכל יום שנסגור את המחשב ונלך לישון נתהפך כל הלילה במחשבה שאולי בהתכתבות האחרונה שעשינו "הסתבכנו על פי החוק". חייבים לעמוד על משמר חופש הביטוי, חייבים לשמור על עצמנו מפני תקדימים משפטיים העלולים להרוס את כל הכייף הקיים במדיה הזו של תקשורת האינטרנט.י אתרי הצ'אט והפורומים של האינטרנט בישראל עומדים כעת למבחן משפטי כאשר בית המשפט המחוזי בתל אביב התבקש להטיל סייגים על הגולשים וליצור איום והרתעה על חופש הביטוי של המשתתפים.י הבקשה הוצגה על ידי העיתונאי יואב יצחק והיא כלולה בכתב תביעה על "לשון הרע" נגד האתר רוטר.נט על כך שבפורומים שבו, המשתתפים פגעו כביכול בכבודו של האיש.י בכתב התביעה צילם העיתונאי עשרות עמודי פורום שבהם מצוטטים עשרות חברי הפורום והם צורפו כניספחים בכתב התביעה. התביעה גם מופנית אישית לאחד המשתתפים והעיתונאי ביקש מבית המשפט ואף קיבל צו נגד האתר המחייב אותו לשמר את כל פירטי אלפי הגולשים שבו כדי לבוא חשבון עמם או חלק מהם.י בסעיף 38 מופיע בין השאר:י סוגיית פרסום לשון הרע באינטרנט טרם זכתה להתייחסות מצד בתי-המשפט בישראל. יכול ועובדה זו גורמת למפרסמים את דבריהם באינטרנט (לרבות בעלי האתרים) לסבור שככל שהמדובר באינטרנט - "הכל מותר". חדשות לבקרים אנו נתקלים בתופעות חמורות של פרסום דברים חמורים באינטרנט, של פגיעה בזכויות שונות ושל התרת רסן מוחלטת. (...) מן המידה הוא, שבית-המשפט הנכבד יאמר את דברו ויטעים, כי גם באינטרנט לא "הכל מותר", וכי גם באינטרנט יש לשמור על כבודו של אדם ולהימנע מפגיעה בו, בשמו הטוב ובכבודו.י במילים "מכובסות" אלו טמונה סכנה ממשית להסתבכות יומיומית שלך הגולש הממוצע שאינך משפטן ואתה גולש סתם בשביל העניין והכייף.י כעת נשער לעצמנו כיצד ייראה האינטרנט הישראלי אם בקשתו זו של מר יואב יצחק תתקבל על דעת בית המשפט. הרי מדובר בגולשים "בייתים" מכל השכבות ומכל הגילים. האם יצטרך כל מצ'וטט או חבר פורום להושיב לצדו עו"ד בעת הצ'יטוט? האם כל כותב הוא עיתונאי? ומה יקרה אם מישהו בלהט הוויכוח יכעס ויפלוט קללה עסיסית, האם מרגע זה הוא הסתבך בחוק?י העיתונאי מבקש שבית המשפט יגביל בארץ את כל חופש הביטוי הקיים בכל העולם בין גולשי האינטרנט. אם לא נרתם כולנו כאיש אחד להשפיע על דעת הקהל ובאמצעות כך על דרך החיים בארץ, נמצא את עצמנו מאד מהר בצינוק איסור הביטוי, בפחד מתמיד. בכל יום שנסגור את המחשב ונלך לישון נתהפך כל הלילה במחשבה שאולי בהתכתבות האחרונה שעשינו "הסתבכנו על פי החוק". חייבים לעמוד על משמר חופש הביטוי, חייבים לשמור על עצמנו מפני תקדימים משפטיים העלולים להרוס את כל הכייף הקיים במדיה הזו של תקשורת האינטרנט.י

13/10/2001 | 11:34 | מאת: איציק

שבת שלום, דניאל כן, התחושה של חוסר אונים מוכרת בהחלט ,דופק מואץ, חרדה, איבוד שליטה גם אם יש אנשים מסביבך, ולעיתים גם בילבול נוראי בצירוף של דאגנות יתר. החשיפה האישית שלך מעוררת כבוד , ונותת תחושה של ," אני לא לבד במצב המזופת" ואם כבר חשיפה, אני לא יודע אם זה יעודד אותך , אז דע לך שהתחושות הנזכרות למעלה הובילו אותי לרוב חדרי המיון בארץ,בגלל חרדה הזעה, ודופק מואץ, תוך כדי שהרופאים קורצים זה לזה, "הינה עוד היפוכונדר". עד שזה קרה באמת, לחצים של שנים, דיכאונות, בכי, חרדות, עצבנות ללא סיבה ניראת לעין. בחדר המיון בכפר סבא , ליבי בגד בי, כן נכון התקף לב נורא. רציתי לראות אחרי ההחלמה את עיני כל הרופאים שזלזלו בי, עכשיו אתם מאמינים? בקיצור, דע לך שאתה לא לבד אתה עוד קפצת לבריכה, בעוד שאחרים קופצים אתה יודע לאן אני רוצה להודות לך על ההתערטלות הנפשית שלך(וגם של צביקה, ראה דפים קודמים בעניין של שיקום מיני) שאילולא פורם זה בפיקוחו של דרור, ספק גדול אם הייתי חושף את סיפורי. לסיום עצה קטנה, פשוט דבר לעצמך, עודד את עצמך , אין צורך בקול רם, גם תנועות שפתיים ובלחש שרק אתה תשמע. בידידות ובהצלחה ( ותשאר בריא) איציק

14/10/2001 | 04:55 | מאת: רות

אני חדשה כאן בפורום הזה ומנסה לקרוא מה שקורה כאן זה מאוד עצוב לדעת שככה מתנהלים חייכם לפי דעתי צריך לדעת להסתכל על העתיד ולא להתרפק על העבר יש הרבה דברים יפים בחיים וכל דבר רע שקרה בעבר צריך פשוט (או לא כל כך פשוט) להוות שכר לימוד להפקת לקחים... להיות אופטימי ולחשוב חיובי למצוא את היופי והטוב שבכל דבר ולא ההיפך לא ?????.

14/10/2001 | 04:58 | מאת: רות

מישהו יכול להגיד לי מה משמעות הרשום בסוגריים ליד שמי

מנהל פורום טראומה והלם-קרב