שוטר,שוטר ,אני רוצה קצין (ה)

שיר 37 בכוחות עלומים , מתחילות המהומות שאין מי שיודע ? מה מטרות של אותם המהומות בדומה לסיפור אלף לילה ולילה בסיפור של אלדין , יוצא השד מתוך המנורה בלי שניתן להבין מה גרם למהומות , בכוחות עלומים מנסים להבין , בדומה לתיבת פנדורה , מהו הסיבות אשר גרמו למהומות , אך אין איש יודע ? מה גרם למהומה שיצא מכלל שליטה , ושלא ניתן לנוס מפניה מכוון שהיא אורבת לפתחה של מדינה , אך מי שיודע איך התחיל המהומה , טומן את ראשו באדמה . כבת-יענה כל -כך רגילה לא להבחין מה מתרחש סביבה . - אשדוד -21.03.97 שיר 37 בכוחות עלומים , מתחילות המהומות שאין מי שיודע ? מה מטרות של אותם המהומות בדומה לסיפור אלף לילה ולילה בסיפור של אלדין , יוצא השד מתוך המנורה בלי שניתן להבין מה גרם למהומות , בכוחות עלומים מנסים להבין , בדומה לתיבת פנדורה , מהו הסיבות אשר גרמו למהומות , אך אין איש יודע ? מה גרם למהומה שיצא מכלל שליטה , ושלא ניתן לנוס מפניה מכוון שהיא אורבת לפתחה של מדינה , אך מי שיודע איך התחיל המהומה , טומן את ראשו באדמה . כבת-יענה כל –כך רגילה לא להבחין מה מתרחש סביבה . - אשדוד –21.03.97 השיר שכתבתי פה מתארת פה את ההרגשה שבה הפכנו להיות שפוטים ועבדים של האסירים . עשיתי הכל לא להפוך לעבד , אך זה לא עזר האסירים קבען את הכללים , מתי ישגעו אותנו באיזה שעה באיזה רגע , אם זה בשיא החום או באמצע הלילה בשעה שתיים בלילה . יצאתי איתם להורקת פחים זה היה עבורי שיא הסיוטים . בשיא החום יצאתי כי הייתי חייב לרוקן את הפח אך משימה של 10 דקות לקחה שעתיים וחשתי כמו קרחון שנמס בשמש . הם עצרו ודיברו עם כל העצירים במכלאות האחרות ואני יכול לתאר לעצמי שאלה לא היו רק דרישות שלום תמימות . בקיצור צחקו מאיתנו ולעגו לנו . אני עד היום חש בושה גדולה על הצורה שבה האסירים שלטו על הכלא ואף -אחד מאיתנו לא שלט במה שקורה פן יתרחש מהומה בכלא . שיר שנכתב בעיקבות התחושות הללו : הקריאות המעצבנות והרגילות של כלא קציעות עוד ממהדהדות בראשם של חיילים רבים שוטר , שוטר : " אני רוצה קצין ! מה יש פה להבין , תפקידינו פה הוא לעמוד כבובות שתמיד מוכנות לענות לכל דרישות , תחינות או בקשות של אסירים שללא הרף קוראים: שוטר , שוטר אני רוצה קצין ! הקריאות המעצבנות והרגילות של כלא קציעות עוד מהדהדות בראשם של חיילים ושוטרים רבים : שוטר , שוטר : אני רוצה מים ! תפקידינו הוא לעמוד פה כמשרתים שתמיד מוכנים לענות לכל דרישה לשיפורים בתנאים . מה לעשות שתפקידו פה לא הוגדר כתפקיד של שוטר , אלה הוגדר כתפקיד של משרת מסור ונאמן שהוא בו כה מיומן . עונה לכל בקשה של העצירים .: שוטר ,שוטר , אני רוצה קצין . בידידות אלן

חל איזה שיבוש במחשב שלי

שגרם למה?

מרגש. עדי

ערב טוב עדי יקרה , מה שלומך , הרבה זמן לא שמענו ממך ? תודה על תגובתך לשיר שלי . אוהב אותך . אלן

אלן,שלום. הסיפור שלך מחזיר אותי לפרק מסוים במילואים באינתפדה הקודמת. רדפנו לילה שלם אחרי משליח בקבוק תבערה על אוטובוס ביריחו. ליפנות בוקר הצלחנו לכתר את הבית ,אני לא רוצה להכנס לכל המעשים המזוועים שנעשו שם. אבל מראה אחד אני מצליח למחוק מזיכרוני,מראם של ארבעה ילדים בני 3-5 שבוכים בכי קורע לב למראה האבא המוכה וזב דם שלהם. היו לי בפאוץ סוכריות ממנת קרב וניסיתי לתת להם אותם,אבל אמא שלהם לקחה להם את הסוכריות מהיד וזרקה לי אותם בפרצוף. חומר למחשבה, ברגשי כאב א.ב.צ.

שלום א.ב.צ יקר , אני כל -כך מזדהה עם הקונפליקט שאיתו המודדת . איך להגיב כשנערים ,ילדים פוגעים בך . אתה נאלץ לפגוע בילדים ונערים יש בכך ערעור על כל העקרונות שלמדנו שילדים ונערים לא יכולים לפגוע בך ושלא פוגעים בילדים ובנערים . כל העולם הערכים והעקרונות שלי ושלך התמוטט בזמון האינתיפאדה . הדילמה הבלתי אפשרית איך לבצע את המשימה ולא לפגוע בעדים מן הצד ילדים ונשים . כולנו נפגעו , גם אותם ילדים פלסטינאים נושאים צלקות כמונו שלעולם לא יגלידו . הכאב על תוצאות המלחמה הוא עצום .לא ניתן לתקן . רק אם פעם תבוא שלום , יתחילו להגליד הפצעים . אך אנחנו עדיין לא בדרך . השינאה שגילית כשהאמא זרקה את הסוכריות פגע והלם בך . כמה שינאה הוליד המלחמה הזאת . כל כך כואב , גם אני אספר לך עוד בהזדמנות אלן

כשעזבנו את אגם קרעון אחרי המלחמה נסענו על זחלים לכיוון הגדר הטובה במטולה. תוך כדי נסיעה אחד המט"קים השליך סוכריות ממנות הקרב שלנו אל לפני הטנק ונהנה לראות את הילדים הקטנים רצים ומלקטים את הסוכריות. היום הילדים האלה בני 25-35 מעניין מה הם זוכרים צביקה

15.4.2001 "רשת האינטרנט פותחת פתח רחב לפני היחיד" השופט מישאל חשין ישנם עיתונאים העומדים חסרי אונים נוכח יכולתו של הפרט להגיב על מאמריהם בזמן אמת. הם רואים בכך פגיעה בשמם הטוב. העיתונות הכתובה הגדולה והשולטת טרם למדה לעכל את עוצמת הפורומים הקיימים באתרי האינטרנט הגדולים בישראל. אותם אתרים שאינם תחת שליטתה ושבהם יכול האזרח הקטן להגיב ישר אל מול פני האומה. חלפו הימים בהם היית קורא מאמר בעיתון ואוכל בשקט את הלב כי העיתונאי פגע בכך או בקבוצה שלך ללא צדק, מתוך שגיאה, טעות או רשעות. היית מתעצבן, צועק את גרסתך מול 4 קירות דוממים בעוד אותו עיתונאי היה זוכה לתפוצת פרסום כלל ארצית. היית לפעמים שולח מכתב נזעם למערכת אבל לעיתים רחוקות זה היה מתפרסם וגם אם היה מתפרסם, הזמן החולף וממיקומו בעיתון לא היה כל שווה ערך אל מול התפוצה של העיתונאי. בכלל העיתונאי היה מעצם כוחו התפוצתי בעל כוח שרבים חששו מפניו. לא עוד ! - אחד מכוחותיו המדהימים של האינטרנט נעוץ בכך שלכל איש ולכל אשה, לכל ילד ולכל ילדה היכולת לזעוק את דבריהם בזמן אמת אל מול פני האומה ובעיקר אל מול פניו הנדהמות של העיתונאי ומעמידות אותו מיד במקומו. הפורומים הגדולים שהרייטינג שלהם כבר לא נופלים מיתר העיתונים ואולי גדולים מהם והם בידיהם של כל אזרח ואזרחית, לא עוד דברים חד צדדים של עיתונאים שאי אפשר להגיב לדבריהם. כעת, הזעקה והמחאה, התגובה והתשובה מופצים לכל העם תוך דקות. בימים אלה אתר rotter.net זוכה לרייטינג של כמעט 40 אלף קוראים יום יום. פורומים בעלי צפיה כה רבה הינם שופר אדיר הנתון בידי האזרחים והם יודעים לנצל זאת. ולהלן ציטוט דברי השופט מישאל חשין, שופט בית המשפט העליון: (30.1.2001 - תיק תב"מ 16/2001) "רשת האינטרנט, שלא כרדיו וכטלוויזיה, פותחת פתח רחב לפני היחיד לקחת חלק בשיח הפוליטי ולומר את דברו במישרין. אם עד-כה לא יכול היה היחיד להשמיע את קולו אל רבים אלא אם אמצעי תקשורת מקובל - הרדיו או הטלוויזיה - הואילו בטובם לאפשר לו להשמיע את קולו, הנה כיום נפתחה הבימה בפני הכל, והיחיד יכול שיהיה גם מאזין גם דובר. יהיו אף מי שיאמרו כי זוהי הדמוקרטיה בגאונה: שכל יחיד יוכל לומר את דברו ולהשפיע על חברו ועל מי שאינו חברו." ישנם עיתונאים שאינם מסוגלים לקבל זאת, הם עדיין אינם מוותרים על זכות המילה הכתובה הבלעדית וכל ניסיון להעמיד אותם על מקומם מתקבל אצלם כשינויי סדרי בראשית ופגיעה בשם הטוב. הם רואים בכך לשון הרע מעצם העובדה שעד כה הם היו מוגנים והגנתם זו נפרצה לכל עבר. לדעתם, מה שמותר לטלוויזיה (החרצופים), לרדיו ועיתון (קריקטורות), אסור בתכלית האיסור למרים הגננת, לשאול האינסטלטור או ליוגב מכתה י"א.