ארץ אחרת
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום לך ארץ-אחרת , פעם חשתי אצלך אחרת , היית יותר מסבירת פנים , היית מעודדת כל מי ששהה אצלך , אך היום אנוכית הפכת , לעצמך דואגת , כמו כל אחד מתושביה . היום את דואגת לכספך , ליופייך, ולא מסתכלת מסביבך , פעם היית ארץ אחרת , השתנת ללא היכר . את היום רבת פנים , לובשת מסיכות על הפנים . מתחפשת לארץ אחרת , אך את לא דומה לשום ארץ אחרת . אלן
היי אלן
אז בואו ונתנגד, נשאיר שריד לארץ אחרת, נחשוב על אחרים, ונעזור בכל רגע שאפשר, אתה לא חיב להיות בשביל זה בעל אמצעים, אתה צריך רק קצת עירנות לסביבה, לראות אולי מישהו צריך עזרה, אפילו אם זה השכן שלך הכי מרגיז. או הילדה הקטנה שלך, אם נוציא את הטוב מעצמנו, אף אחד לא ישאר אדיש, כולם יתנו מהטוב שבהם, ויהיו פחות אנוכים. אפילו אם זה רק להרים את הצלחת מהשלחן, אחרי שאכלת, תגיד "תודה היה מאוד טעים" למי שבישל, אפילו אם זה לא היה כל כך טעים. לחשוב על השני לפני עצמך, מה שעושה את החיים אחרים, זה הדברים הקטנים, הקטנטנים.
רוז יקרה, עוד לא סיימתי לקרוא את כל ההודעות, אבל ההודעה הזו שלך ריגשה אותי ואני מקווה שגם אחרים יקראו אותה. את זוכרת איך פעם, בהתחלה, כשהיינו מדברים על הארץ הזו מיד היו לך קביעות פוליטיות נחרצות? ופתאום את מצליחה להפוך את כל הכעס המוצדק וחוסר האונים לאהבה ולהקשבה לזולת. בעיני זה מה שהופך אותנו לבני-אדם. היכולת להפוך את הרע לטוב. זה לא קל, אבל כאשר אנחנו מצליחים באמת לתת משהו לאחרים, אנחנו מקבלים הרבה יותר. הלוואי וכולם ישמעו זאת והעולם יהיה הרבה יותר טוב. תודה. זו פתיחה מצוינת לשבוע חדש. ושבוע טוב לך ולכולם, דרור
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
