לצביקה.

אתה פה??? א.ב.צ.

נכון לעכשיו 6:45 כן אשמח לשוחח אתך טלפונית החל מהשעה 14:30 ועד חצות לטלפון - 052-888486 או לאמצעי תקשורת אחר שתפנה אותי צביקה

15.4.2001 "רשת האינטרנט פותחת פתח רחב לפני היחיד" השופט מישאל חשין ישנם עיתונאים העומדים חסרי אונים נוכח יכולתו של הפרט להגיב על מאמריהם בזמן אמת. הם רואים בכך פגיעה בשמם הטוב. העיתונות הכתובה הגדולה והשולטת טרם למדה לעכל את עוצמת הפורומים הקיימים באתרי האינטרנט הגדולים בישראל. אותם אתרים שאינם תחת שליטתה ושבהם יכול האזרח הקטן להגיב ישר אל מול פני האומה. חלפו הימים בהם היית קורא מאמר בעיתון ואוכל בשקט את הלב כי העיתונאי פגע בכך או בקבוצה שלך ללא צדק, מתוך שגיאה, טעות או רשעות. היית מתעצבן, צועק את גרסתך מול 4 קירות דוממים בעוד אותו עיתונאי היה זוכה לתפוצת פרסום כלל ארצית. היית לפעמים שולח מכתב נזעם למערכת אבל לעיתים רחוקות זה היה מתפרסם וגם אם היה מתפרסם, הזמן החולף וממיקומו בעיתון לא היה כל שווה ערך אל מול התפוצה של העיתונאי. בכלל העיתונאי היה מעצם כוחו התפוצתי בעל כוח שרבים חששו מפניו. לא עוד ! - אחד מכוחותיו המדהימים של האינטרנט נעוץ בכך שלכל איש ולכל אשה, לכל ילד ולכל ילדה היכולת לזעוק את דבריהם בזמן אמת אל מול פני האומה ובעיקר אל מול פניו הנדהמות של העיתונאי ומעמידות אותו מיד במקומו. הפורומים הגדולים שהרייטינג שלהם כבר לא נופלים מיתר העיתונים ואולי גדולים מהם והם בידיהם של כל אזרח ואזרחית, לא עוד דברים חד צדדים של עיתונאים שאי אפשר להגיב לדבריהם. כעת, הזעקה והמחאה, התגובה והתשובה מופצים לכל העם תוך דקות. בימים אלה אתר rotter.net זוכה לרייטינג של כמעט 40 אלף קוראים יום יום. פורומים בעלי צפיה כה רבה הינם שופר אדיר הנתון בידי האזרחים והם יודעים לנצל זאת. ולהלן ציטוט דברי השופט מישאל חשין, שופט בית המשפט העליון: (30.1.2001 - תיק תב"מ 16/2001) "רשת האינטרנט, שלא כרדיו וכטלוויזיה, פותחת פתח רחב לפני היחיד לקחת חלק בשיח הפוליטי ולומר את דברו במישרין. אם עד-כה לא יכול היה היחיד להשמיע את קולו אל רבים אלא אם אמצעי תקשורת מקובל - הרדיו או הטלוויזיה - הואילו בטובם לאפשר לו להשמיע את קולו, הנה כיום נפתחה הבימה בפני הכל, והיחיד יכול שיהיה גם מאזין גם דובר. יהיו אף מי שיאמרו כי זוהי הדמוקרטיה בגאונה: שכל יחיד יוכל לומר את דברו ולהשפיע על חברו ועל מי שאינו חברו." ישנם עיתונאים שאינם מסוגלים לקבל זאת, הם עדיין אינם מוותרים על זכות המילה הכתובה הבלעדית וכל ניסיון להעמיד אותם על מקומם מתקבל אצלם כשינויי סדרי בראשית ופגיעה בשם הטוב. הם רואים בכך לשון הרע מעצם העובדה שעד כה הם היו מוגנים והגנתם זו נפרצה לכל עבר. לדעתם, מה שמותר לטלוויזיה (החרצופים), לרדיו ועיתון (קריקטורות), אסור בתכלית האיסור למרים הגננת, לשאול האינסטלטור או ליוגב מכתה י"א.