זכרונות (ה)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

13/10/2001 | 23:24 | מאת: adi

שבוע טוב לכולם, היום גלשתי בפורום של מד"א ונתקלתי בסיפור דומה לזה שעברתי (מצמרר לאללה). המספרת היא נערה בת 17 שהסיפור התחיל לפחות כשהתחילה להתנדב (בגיל 15). קראתי את הסיפור וכל הזכרונות צפו ועלו. הרגשתי מחנק, זעם כעס ותסכול על זה שבמקום ללמוד ממקרה מורדכי, אנשים ממשיכים...... וממשיכים...... זה פשוט כאילו שקיבלתי יריקה בפנים. אני לא יודעת אם אשן הלילה ולו רק בגלל אותה נערה. רוב האנשים מתייחסים למקום עבודתם ולעובדים בכבוד ומיעוטם לא. חבל שאלה מכתימים. עדי

14/10/2001 | 00:03 | מאת: דניאל

תשלחי לנו קישור . דניאל

14/10/2001 | 00:17 | מאת: adi

דניאל, הנה הסיפור: http://forums.nana.co.il/showmsg.asp?id=778032 עדי

14/10/2001 | 02:32 | מאת: רוז

את יודעת עדי, הסיפור שלך אכן מרגיז, ומרגיז שאחרות לא לומדות, נכון, אבל גם את לא עשית עם זה כלום, אז מה? אין מה לעשות, טפשים מחכימים על בשרם, וחכמים, על בשר של אחרים, והעולם תמיד ינהג כך, ובעל הניסיון, יסתכל עליהם בפרספקטיבה אחרת וינוד בראש לטיפשים, או אם הם טפשים פרטיים שלו, ינסה להגן עליהם, לפעמים הם רק תמימים, או רק ילדים קטנים, אבל זהו, זה העולם. לצערי הרב, העולם שלנו פרוץ בעריות, נושא המין מזמן הפך להיות נחת הכלל במקום צנעת הפרט, כל דבר החל משרוך נעל וכלה בדירה וכוס משקה מוכרים דרך הציצים, דרך העירום, דרך מין, או קונוטציות מיניות, ולזה אנחנו חושפים את עצמנו, וילדנו, דרך כל מיני מדיות תקשורתיות, וכך הילדים גדלים עצבניים יותר, והגדולים מגורים יותר, והפסיכים גם, והחוצפנים גם, ואם אין להם מקום לפרוק את כל התיסכולים שלהם, הם יעשו את זה ללא רשות, באונס, בפשע, בניצול קטינים, בניצול ילדיהם שלהם אפילו, ואנחנו? אנחנו דומים לחכמי חלם, פעם היה בחלם גשר, ובגשר היה חור , וכל מי שעבר, נפל ממנו ונפצע, ישבו החכמים, והחליטו לעשות מעשה, לבנות בית חולים מתחת לגשר, כך שמיד שכמישהו נופל מהגשר, יוכלו להכניס אותו ישר בשיא המהירות לבית החולים, וכך החכמים האלה עשו, עד שבא אדם שלא מהמקום וכשראה את זה אמר להם "לא היה לכם יותר זול לסתום את החור הזה בגשר?" כך אנחנו, חלם קטנה עלינו, במקום לסתום את כל החורים והבקיעים המסוכנים, אנחנו מוסיפים עוד חוק, עוד עובדות סוציאליות שתטפלנה בילדים מוכים ושעברו התעללות מינית, אנחנו פותחים עוד קו בטלפון שם יושבים מתנדבים ומטים אוזן קשבת לכל מיני סובלים.כולל נפגעי תקיפה מינית. ומממנים מחקר שבודק האם "לסרס סוטה מין בצורה כירורגית או ניתוחית, מה עדיף." וכן הלאה על זה הדרך. אז את כל הפירסומת המכוערות האלה בטלויזיה וברדיו לא מסירים, אבל מה, כשישהו מתחיל לפרסם בכספו שלו "אומרים פרק תהילים בשביל הנשמה" בא השטן הזה ח"כ פריצקי, ומגיש בג"ץ נגד הפרסומת, בטענה שזו מיסיונריות (האנאלפבית הזה, אפילו לא פתח מילו בשביל לראות מה זה מסיונריות) ובג"ץ שם יושבים שופטי ישראל (שונאי היהדות) ומקבלים את העתירה שלו, פרק תהילים - לא, אבל זבבל מכל הסוגים - כן. אז מה אנחנו יכולים לעשות? אה? מה אנחנו יכולים לעשות חוץ מלהתרגז? אחר כך עוד מתלוננים על ערוצי ריו פיראטים, בודאי שיהו, אם אפילו פרסומת לקרוא תהילים לא נותנים לפרסם ברדיו ממלכתי, אבל כלמ מיני קורסים על עבודה זרה, על כל מיני סוטים, כל מיני כתות, זה כן, זה לא מיסיונריות. להזכירך, הרצח הראשון, קין רצח את הבל, על 2 דברים שעד היום רוצחים עליהם, וזה, כסף, ומין. בפשטות כך, החטא הראשון של חוה ואדם, היה בגלל פיתוי הנחש, שרצה את חוה, שוב מין, וזה הביא מות לעולם, ואנחנו, אנחנו לא לומדים, אז מה את רוצה. שנתרגז על אחרים שלא לומדים? וזה? בגלל כסף, ומין, שני היצרים שמסובבים את העולם על צירו. מרגע בריאתו ועד ביאת המשיח. והטיפשות? לא פסה מהעולם, והיצר? - חוגג.

14/10/2001 | 16:40 | מאת: ספ

סיפורה הכואב של עדי הפתיחה וגם סיפור הגשר מענינים.אך מה הקשר זה לבואו של המשיח? סיפרת על פירסומות וכ"ו.דת .פריצות. ועוד. לפני הכל אספר לך שהבסיס שלי הוא בית דתי אני למדתי בחדר אצל הרבי פה בארץ (אני ילידהארץ) את הכיפה הורדתי בגיל 16 למה? כי אימי שתבד"לא כפתה עלי דת וזה לא היה לרוחי. אבל עדין שמרתי והאמנתי.עד שיום בהיר התברר לי שמהדת האמיתית עושים משכרה וכסף טוב.לידיעתך מבין מקימי ש"ס היה דוד שלי קרוב מאוד .וכשראה מה הולך פרש כל עוד נפשו בו .ונעבור לקשורת: כל הזמן היו מקרים כמו שאנחנו שומעים לא עלינו.רק מה התקשורת של היום מביאה כל דבר .כל כתב זוטר או בכיר מחפש סקופים מה שבעבר לא היה .ואין להם כל גבולות העיקר לכתוב ולקבל כסף. אני מקווה שאת דברי תקבלי ברוח טובה שכן אין רצוני להתעמת כתבתי לך מילים אלו כדי לא לקשר בין מקרים מצערים לבין בואו של המשיח ובין הדת איש באמונתו יחיה חיה ותן לחיות. נ.ב צמתי בכיפור כמו כל השנים וגם התפללתי בידידות ספ

14/10/2001 | 05:49 | מאת: צVקA קומיי

היי עדי באמת קשה לקבל את הנקודות כשפתאום רואים שדברים יכלו להמנע אם רק... צביקה נ.ב תזכירי לי בבקשה את סיפור מרשכי האמור - לא בדיוק הבנתי את התאור שלך

14/10/2001 | 15:34 | מאת: איציק

שלום לך עדי כשזאת ידיעה בעיתון , זה מצמרר, כשזה קרה באמת לאחת מחברות הפורום, זה מצמרר יותר. אם בתי המשפט היו מיישמים חלק קטן מהכתוב בחוק,כלומר עונשים כבדים מאוד, כי אז היו צצים עוד מאות סיפורים מזעזעים שכאלה,ואולי בעזרת אותם עונשים כבדים , הרבה אנשים כדוגמת העיתונאי טוביה סער, שניצל את מעמדו ,ופיתה נערה תמימה, היו מושלכים לבתי האסורים לשנים רבות, ולא כמו שנעשה היום, שכל חבריו העיתונאים עשו יד אחת והורידו את הנושא מסדר היום. איציק

14/10/2001 | 18:44 | מאת: רוז

זבל תמיד נשאר זבל, לא משנה מה התלבושת שלו, טלויזיה? היא מקור של הזבל.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב