עונה חדשה (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
בימים האחרונים הגשם מודיע על בואו, ואפשר להריח את הסתיו באוויר. אני מקווה שכמו שהחום המעיק של הקיץ הולך ונעלם, גם בפורום שלנו יופיע סתיו רענן שישכיח את מועקת הקיץ. גם במלחמת אוקטובר הסתיו היה שינוי מרענן. לאחר המלחמה האיומה בסיני העלו אותנו לרמת הגולן, ושם בוססנו בבוץ ובשלג במשך חודשים ארוכים. זה לא היה קל יותר מאשר בסיני, והריקושטים של רסיסי הפגזים הסוריים שהתנפצו על הסלעים שמסביב היו אפילו מסוכנים יותר מאשר החול הרך בסיני. אב למרות זאת אני זוכר, שכאשר הבטתי מסביב, וראיתי את העננים והאור החורפי והשלוליות והירוק שצמח מסביב, הייתי שמח. אני מעדיף את החורף בכל מצב, במלחמה וגם בשלום. גם עכשיו אני מצפה בכליון עיניים לימי הקור הגדול. שיהיה לכולנו יום טוב וגשום, דרור
מוזר ומעניין גם יחד איך כל אחד מאתנו מרגיש/ה שונה לגבי לכאורה אותה מציאות. במקרה הנ"ל :מזג האויר. נעשו אין סוף מחקרים בעולם לגבי הקשר שבין הצבעים , הריחות , הקולות, לבין המוח האנושי ומה הוא משחרר, וכיצד כל זה משפיע על רצף הרגשות שלנו. התיאור שלך לגבי החורף וכמה הוא משרה עליך נעימות ,למרות הזכרונות הקשיים גם ממנו, מביא אותי לחשוב ולא בפעם הראשונה, מה קודם למה, מה משקף את מה? לפני 10 שנים הייתי בניו-יורק , כשכל כולי בבלבול ריגשי, וחוסר מנוחה. יום אחד קניתי לעצמי מתנה דיסק של יו יו מה ,מנגן באך בצ'לו. שמעתי את הדיסק פעם אחת והרגשתי שזה מערבל לי את הכרביים. אז פרשתי את זה ,כי המוסיקה הכל כך מלנכולית ביחד עם הצליל הבוכה של הצ'לו שיקפו לי בעוצמה רבה מידי את הכאב הפנימי שלי ולא יכולתי להכיל זאת אז. 10 שנים לא אפשרתי לדיסק הזה להראות לי אחרת. לפני כיומיים שהשמיים האפירו פתאום, בחוץ היה ריח של טבע חזק שזה עתה שטף אותו גשם ראשון, נגשתי למגירת הדיסקים שלפתי משם את הדיסק הידוע והקשבתי לו מתחילתו. פתאום , האפרוריות שבחוץ, העצב שבמנגינה ובנגינה חיממו לי את הלב.הרגשתי אושר גדול. אז שאלתי את עצמי,: הלא הדיסק אותו דיסק, באך לא התהפך בקיברו עד כמה שידוע לי, והאפרוריות נשארה כשהיתה, אז מה- כנראה כל הנתונים הללו הצליחו לפתע לשקף את ההפך הגמור כי בתוכי פנימה יש אור, ופחות בילבול. זהו, סתם הגיג למחשבה, . כמו שצביקה כתב פעם, הכל נכון, אבל יש רגע שצריך לקחת החלטה. הכוחות קיימים בתוכנו גם אם מכסה עליהם סלע ענק שנדמה כי אין בו הכח לזוז. אבל יש. כל סלע ניתן להזיז, ואילו בקצת........... חורף נפלא לכולנו. מירב
מירב יקרה, הנה, לא תמיד אנחנו מרגישים אחרת לגבי אותה מציאות. הסוויטות לצ'לו של באך הן בעיני המוסיקה הנפלאה בעולם, ואין יום בו אינני מקשיב להן, או מנגן אותן בפסנתר. אחד הכישורים המופלאים ביותר של בני האדם, הוא היכולת לשנות את מצב רוחנו באמצעות הדמיון, כאשר אנחנו מתארים בעיני רוחנו משהו שכבר לא קיים, או כאשר משהו במציאות מזכיר לנו תחושות ממקום אחר. דווקא כאן, בפורום הזה, היכולת הזאת חשובה במיוחד, והיא מעניקה תקווה וכוח לכל מי שסבלו קשה מנשוא. להתראות, דרור