אני קם מהכיסא,נעמד מול החלון(ה)

ענת המטפלת לא יכולה להסתיר את הפתעתה."דניאל,שמת לב מה אתה עושה עכשיו?"שאלה. "כן עניתי,אני עומד על יד החלון. "יופי אמרה.אבל יותר מזה.בדרך כלל אתה נסער מאוד,עכשיו,אתה פשוט עומד.אתה מודע לבעיה,דיברת והנה אתה עומד מול החלון רגוע,אתה שקט ועצוב." "נו ,אז מה זה אומר?"עניתי. זה אומר שיש התקדמות ניכרת.תגיד דניאל היא אמרה לי:אתה הריי אוהב את אישתך.בעצם אתה לא מאשים אותה ולא את ההורים שלך. אתה מאשים את עצמך.אז למה שלא תנסה לספר להם מה שעובר עלייך? מה אני אספר להם?עניתי,את כל הזוועות האלה?הם יחשבו שאני מדמיין את זה. הריי אנשים לא יודעים מה קרה שם באמת.מי שלא היה שם,לא יבין זאת. דניאל

אז מה אם הם לא מבינים? עדיין יש בהם ובמיוחד בהן כאלה וכאלו שיש ביכולתן להכילנו גם אם לא מבינות הן על מה אנחנו מדברים - כי לא תמיד המילים הן המקשרות, תן לרגשות להוליך אותך ותן לזה לצאת החוצה !!! ממליץ בחום. צביקה נ.ב השבת גם אני אהיה באילת - נוכל להפגש שם במקום אצלי כי אני יוצא כבר ביום ה' בצהריים

שלום, דרור,דבריך טובים ויפים כשהאדם שאותו בחרת כדי לספר ולשתף,מסוגל להכיל את דבריך. לצערי, רוב האנשים שסיפרתי להם,לא הצליחו לגלות הבנה. להבנתם,אם מפריע לך לחשוב על זה , אז אל תחשוב. או למשל, אם הייתי מנסה לספר לסבתא שלי, היא היתה אומרת לי: "בו מותק אתה אולי רעב, אכול משהו וזה יעבור לך". (אז מה,,,לצחוק? או לבכות?) א.ב.צ.

דניאל יקר , אני כל -כך מבין את התלבטות שלך . אנחנו לא תמיד רוצים לספר את מה שאנו חווים , את הזיכרונות שחולפים לנו בראש , את המחשבות הרעות . ולזה די הרבה סיבות . הסיבה הראשונית היא שלא יבינו אותך , שניים שזה ידכא את האוהבים והקרובים שלך , שימליצו לך להתעלם מן הרגשות והמחשבות שעוברים עליך . אבל אסור לשמור את זה בראש זה משגע אותנו , זה אוכל אותנו מבפנים לאט-לאט . אני יכול להבין את החשש שלך ובטח הוא נובע מניסיון אישי , כי אני גם נתקלתי בתגובות כל -כך מוזרות ואבסורדיות מחברים וקרובים שאינם מסוגלים להכיל את הכאב שעובר עלינו . אני חושב שלמשל אני מסוגל להכיל את הכאב של אחרים . אני גם מתייחס לכאב ו סבל של אחרים . לא ניתן רק להתחבר לדברים הטובים של בני- האדם . אהבה אמיתית היא בעיקר היכולת להתחבר לאדם ברגעי הקושי והסבל שלך ואין הרבה אנשים שמסוגלים לכך . אחי אתה יכול לכתוב פה בפורום , או באי-מייל מה עובר עלייך . אני יכול להכיל כל סבל . אני יודע שאני מספיק חזק .אל תשמור שום בראשך זה פשוט פוגע ומשגע . אני כל רוצה לדעת מה עובר עלייך כרגע ? אם אתה מרגיש צורך לדבר דבר ואל תחשוש , אני אשמח לעזור כמה שאוכל . אתה גם עודדת אותי כשחשתי ברע ואתה מעודד אותי בגלל הראייה החיובית שלך של עולם וזה כוח גדול ועצום . אשמח לשמוע ממך . אוהב אותך אחי . אלן

דניאל שלום, כאשתו של הלום קרב. היו שנים שראיתי את מצוקתו ולא יכולתי לעזור כי לא ידעתי מה קורה . השיתוף מקרב .אני מנרגישה אותו אחרת ומגיבה אחרת יש הבנה יותר מכעסים. לא חייבים לשתף במראות האיומים,אלא מה זה עושה לך . לדעתי עם היחסים חשובים לך כדאי לך לשתף את אשתך ב"סוד" שלפעמים האנרגיה שמשקיעים בו היא מיותרת. בידידות. רעייתו_נ

תודה. אנסה ליישם חלק מהמלצותיכם. בברכה דניאל