בכל אדם יש זכרונות כספר

כואב אבל עוד יותר אתם יודעים חברים לאחר השחרור מהסדיר שירתתי בחטיבת הצנחנים במילואים ולמה אני כותבלכם את זה הכול היה בסדר כל עוד שירתתי במילואים תמיד קיבלתי הביתה עלונים של החטיבה ובה תמיד היה כתוב מי חי מי מת למי ומה נולד למי יש יום הולדת מתי יש טיול הזמנות לצניחות ראווה ועוד כאלה ראו מה הפלא מיום שהפסקתי לשרת במילואים כאילו שהדואר הפסיק לחלק את הדואר לא הגיעו יותר מכתבים מהחטיבה ומה שיותר מרגיז תמיד ביקשו מתנדבים לשמור בקייטנות של ילדי הנפולים וכמו תמיד סחבק תמיד ראשון יענו קזאבלן תמיד ראשון נו זה לא מרגיז הכשוי עשה את שלו הכושי יכול כבר ללכת אבל לאן

יהודה יקר! אתה מאד צודק, זו הרגשה לא נעימה. כמו עוד פרידה שניכפת עליך. אבל תזכור שאנחנו פה איתך, ואני מרשה לעצמי לומר לך מה שאני אומר לעצמי,"יש עוד כמה אנשים חשובים לי שרוצים אותי איתם, ואני חשוב להם גם כן" א.ב.צ.

תודה איש יקר על המילים החמות