עוד משהו על בי"ח

בשנה שעברה באישפוז האחרון היתי שותף לחדר עעם בחור מקסים ביבי פייס. חבר קיבוץ ליד חיפה (השם שמור במערכת) הבחור כל הזמן היה בוכה ואףף פעעם אף אחד מאנשי הצוות לא ניגש לשאול או להרגיע זה מאוד כאב לי והחלתי לנסות לבד אז ישבתי שעות לידו וניסיתי לדובב אותו בהתחלה זה היה די מתיש היתי מגלח אותו מלביש סורך לו נעלים דבר שמאוד היה לו קשה תמיד הלךך עם סרוכים פתוחים והיה נופל מידי פעם לבסוף קניתי את אמונו והסתבר שאמו חולה במחלה קשה ולא נותנים לו לבקר אותה פניתי לרופא שלו ובקשתי שידבר איתו קצת תשובתו כמו תמיד אני עעסוק אני חושב ובטוח שנער כזה עם היה מקבל קצת יחס אז מצבו היה הרבה יותר טוב. הנער קיבל מספר רב של כדורים כך שלא היה יכול להניד עפעף . היתה לו בעיה ביד שמאל האצבעות לא זזו אז יחד איתו לימדתי אותו להניע אותם כל הזמן כמה שיותר והוא כמובן מאוד אהב אותי היתי מכין לו תה דואג שיעבוד בריפוי בעיסוק הכל על מנת להניע את היד אבל בבית חולים רק יודעים לתת כדורים וזריקות בשביל השקט של המחחלקה ולא תמיד זה נחוץ יש הרבה מה לספר ןאולי גם לשנות צורה זו של טיפול בבני אדם שמזיקה יותר מאשר מועילה ברוב המקרים ושלא יספרו שהם לא מקבלים מספיק כסף או שיש להם הרבה מטופלים את זה אני לא קונה חיי תלויים בידיהם בדיוק כמו אצל כירוג או כל רופא אחר. ואם הם לא מסוגלים אז יש הרבה עבודה בבנין ומקבלים שם כסף טוב.

סתם פשוט חשבתי על הילד הזה ועל אחרים שם שזקוקים באמת לאוזן ולא לתרופה האמן לי אני מוכן למרות הקושי להסתובב עם כל אחד שירצה ןלהראות לו דברים שלא יאומן שזה קורה כאן אצלנו . טילתי לי באתר של נטל היה נחמד