שבוע טוב (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
בוקר טוב, חברים, שבוע קשה הסתיים, והנה החל עוד אחד, קשה לא פחות. אני יודע כמה הדברים קשים לעיכול, ואך הם משפיעים על מי שכבר חווה את האימה לפני-כן. אני מברך את החברים החדשים שהצטרפו אל הפורום שלנו, ומחזק גם אותם בימים הקשים האלו. שיהיה לכולנו שבוע טוב, דרור
הורגים בנו הם הורגים בנו בכל האמצעים רימונים כדורים פצצות ומוקשים הם רוצחים ללא כל הבחנה ילד,ילדה מבוגר או זקנה הם הולמים במקומות שונים ברחובות בכיכרות או בדרכים בראשם ישנה כוונה אחת ברורה לחסל,להשמיד ולפגוע בכל מטרה אינם מתחשבים בתינוק בן יום מוצתים באש השנאה כל היום מתוך המסגדים והכיכרות אכולי מרורים ודם הקורבנות אנו כיבדי החסד יושבים וחושבים מה עושים,כיצד מ"הברוך" יוצאים? הרי אנו נחשבים לאומה נשגבה ואין אנו רוצים להיות לגויים תועבה מסקנה ומחשבה שגויה היא לנו כי את הלחי השניה מגישים אנו. על כן לקום צריכים אנו ולעשות מעשה כי את עבודתנו אף אחד לא יעשה!!!!
א.ב. יקר, השיר מביע וקולע. אני היום בבית כי לא ישנתי. עוד יצאתי עם הכלבה בסביבות 3, לשמחתה הרבה, ונרדמתי אחרי 4 לפנות בוקר. חלמתי שהלכו לחסל את ערפת. (כאילו שזה יעזור.) סח-לב
א.ב. יקר, השיר שלך מציג את הכאב והייאוש באופן חד ורגיש, ונדמה לי שהרגשות הנובעים ממנו משותפים לרוב קוראי הפורום הזה, ואולי לרוב התושבים בארץ הזו. התגובה שלך מאוד אופיינית לתחושות שעולות בעקבות מעשי הטרור המתרחשים כאן ללא הפסקה כבר יותר מחמישים שנה. כאן בפורום בדרך-כלל אלן הוא שמציג כך את הדברים, וגם אלו שאינם כותבים שירים מבטאים רגשות דומים. שמתי לב שבדרך כלל תגובות הזעם והייאוש שמעורר הטרור מכוונות החוצה, אל האויב שמייצג בעינינו את כל הרע והנורא. זה טבעי, אבל עשוי גם להוביל לייאוש. שהרי מן הסתם הטרור והמלחמה לא יפסקו בזמן הקרוב, ויימשכו עוד שנים רבות. אולי כדאי, דווקא בזמנים כאלו, להתבונן אלינו פנימה, ולגלות את הכוח שיש בנו להתמודד גם עם הטראומה החוזרת. אני מאמין, שהפורום הזה הוא ההוכחה שניתן להתמודד גם עם הקשיים הגדולים ביותר, ולהמשיך קדימה. דרור
.
אני בדיזינגוף סנטר. היום נסעתי לשמח את סבתא ולהביא לה צעיף שאחי שלח לי בשבילה ושמעתי הורים אומרים לילדים: לא לצאת מהבית. זה קשה מאוד לשבת כל היום בבית. אני לא שופטת את ההורים (חלילה לי מזה). עדי
עדי, אין מה לעשות...שיתחילו לעשות מסיבות ומפגשים בבתים ושיישארו בחיים! שלך, סח-לב :-)))