חנוכה 73 (ה)

אנחנו הילדים של חורף, שנת 73. הריתם אותנו עם שחר, בתום הקרבות. הייתם גברים עיפים, .......... הייתן נשים צעירות, ......... הבטחתם יונה, עלה של זית. הבטחתם שלום, בבית. הבטחתם אביב, ופריחות. הבטחתם לקיים, הבטחות. וממשיך... עדי

השיר הזה תמיד מרגש אותי וגורם לי לבכות , היא מזכירה לי עד כמהאנחנו עם שואף שלום ונקלע למלחמות בעל -כורחו . אני מקווה שהשלום לא ישאר רק בהבטחות ויקרה משהו שישנה את המצב . מספיק כולנו סבלנו מן המלחמות הללו , אך נראה לי שמדובר כרגע בחלום רחוק , לא בר -מימוש בזמן הקרוב . בידידות . אלן

אוי דרור האמת שאני בכלל לא זוכר את חנוכה שנת 73 ופצצות המצרר באמת לא מזכירות לי טוב כך שאולי היה טוב יותר לר לזכור את הנרות ההם אם היו בכלל יהודה

ערב טוב דרור , עירבוב הרגשות שעולות מהתיאור של חנוכה 73 , מלמד את מערבולות הרגשות שעוברת לתוכך . מצד אחד שמחה על הגשם שמרעננת את האדמה ומצד שני קולות של פגזי-מצרר ששרפו הכל . חיים מול הרס ומוות . גם לי עוברים הרבה מערבולות של רגשות מן הסוג הזה . הכל מלווה ברגשות מעורבים . מצד אני מאוד אוהב את החורף ואת הגשם , אך אני מתחיל להיות חרד ומאויים כשאני שומע ברק ורעמים .ישר חוזרים אליי תמונות של יריות ותתי-מקלעים . קולות הפריצה שבתוך אוטובוס קו 300 . אך אני בכל זאת מעדיף את החורף על הקיץ . שהחג תעבור בשלום . חג חנוכה שמח אלן

דרור שלום. בחורף 73 הייתי בן13. אך סיפורך נישמע כל כך דומה לזיכרונותי מחורף 82, שצמרמורת אוחזת בי. אני רוצה לספר על זיכרון נעים יותר, מחנוכה 81. הייתי במוצב שניקרא "הנבי", הממוקם על הר גבוה, שנימצא דרומית לכפר כילא. בחנוכה, חביות ריקות ויצרתי מהם חנוכיה ענקית על צלע ההר. עם שקיעת החמה הדלקתי את החנוכיה , ומה שמרגש היה, שמכל הגיזרה לפי הסדר ברכו אותנו בחג שמח, וכל הכבוד. זה סיפור שתמיד כשאני ניזכר בו, הוא נעים לי. אני מקוה שהוא נעים גם לך. שבוע טוב. א.ב.צ.