ביקור אצל חבר(ה)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

09/12/2001 | 06:12 | מאת: דניאל

לאחר הפצרות רבות נעניתי ובאתי לבקר אצל חברנו חבר,אומנם בשעות לא שגרתיות אבל באתי. התקבלתי בסבר פנים יפות כוס קפה היה מוכן,וישר ללא הודעה התחיל לספר לי החבר את כל מה שאירע. האמת..קשה לי נורא היה לשמוע את סיפורו,סיפור שאומנם מוכר..אך קשה כל פעם לשמיעה. וחוזר ללבנון,חוזר לפצועים חוזר להרוגים. חוזר לאותם כינויים צבאיים שמזמן מחקתי אותם מהתת מודע שלי,חוז\ר ליחידתו שבין היתר עסקה בחיסול מחבלים ובפרטיי פרטים אייך בוצע העניין,לא קל ביקור זה שהריי זה לא ביקור להעברת חוויות ילדות,ביקור שללא הודעה קיבלתי את המלחמה חזרה,ולדאבוני אני רואה שאכן מי שחיי בגפו לבד הוא פשוט נמצא רק במלחמה,אין לו שום חיים אחרים מלבד המלחמה. וכעת אני רואה שאחריי המלחמה יש פה ממש לנגד עייני מלחמה אחרת מלחמה על החיים. וכפי הנראה חברנו קשה לו לבטאות זאת על הכתב,הוא פשוט זקוק לאדם ,חבר שחי ויבין היטב מה הרגשתו, וכאשר אני שומע את סיפוריוו המזוויעים שמפורטים לפרטיי פרטים ואפילו הקטנים ביותר פשוט אני לא מסוגל. ואוליי זה הסיבה שאני אישית לא מצטרף למועדונים למינהם כי קשה לשמוע כל הזמן את זוועות הקרב,פשוט אין חיים אחרים בכלל. כן מודה שרק הלומיי קרב שחברים בינהם יכולים להבין אחד את השני,אבל ברגע שהם נכנסים יותר מידיי אחד לשני פשוט יוצא שאחד מחקה את השני ללא מודאות. אבל זה לא אומר שלא ניפגש,לא נישאר ביחסיי חברות להעברת "חוויות"כי ... כי "זר לא יבין זאת. ואני עדיין פה ...שומע את סיפוריי החיזבאללה,ועוד סיפורים ,ועד כמה חברנו כאן מתייסר וכועס שאותו עדיין לא הוצאנו משם,(מלבנון) וכמו שאומר חבר..."לבנון=לא לישון. אבל אני חייב לזוז מחר יום חדש ויש קצת עבודה... אז שיהיה לכולם שבוע טוב.. שלכם דניאל

09/12/2001 | 06:18 | מאת: דניאל

אני נכנס להיסטוריה במחשב של חבר ורק לידיעתך...מה שמופיע אצלו במחשב זה רק פורום הלם-קרב,שום מקום אחר לא מופיע אצלו במחשב פשוט און ליין פורום זה.רק שתדע שכל מלאכתך קודש היא וכיום אני כל מעריך את מה שאתה תורם לקהילה למרות שאינך מודע לזה כל כך. כי מה שחבר שלנו מחפש זה קצת תשומת לב.. וכל עיסוקייו זה פה בפורום הלם-קרב... אז לתת תמיד עידוד ותמיכה...כי כפי הניראה זה מה שכולנו דורשים מזמן. דניאל

תודה, דניאל, אני שמח ש'חבר' הצטרף לפורום שלנו, ומקווה שלאט לאט יספר לנו גם על עצמו. כזכור לך, לכולנו זה היה קשה בתחילה, ואני מקווה שהוא ימשיך לקבל מכולנו את התמיכה שהוא זקוק לה. וכמה טוב שיש גם חברים כמוך, שמוכנים לוותר על לילה כדי להקשיב לסיפורים קשים. גם אני עדיין מחכה לביקור שלך. :) דרור

09/12/2001 | 09:39 | מאת: אלן

בוקר טוב אחי , אני כל -כך שמח שעזרת לחבר חבר . לא היה קל עבורך . אני מתאר לעצמי שעלו בראשך תמונות מן העבר הרחוק . אתה בחור אם הרבה אומץ וזה מה שדוחף אותך לעזר לאחינו הזקוקים לעזרה . תשלח לי אי-מייל אם אתה מרגיש צורך או תתקשר. אוהב אותך אחי אלן

09/12/2001 | 19:57 | מאת: צVקA קומיי

צביקה

10/12/2001 | 03:31 | מאת: דניאל

זאת לא הייתה בחינה. דניאל

מנהל פורום טראומה והלם-קרב