סגנון צבאי - לחברים החדשים בפורום (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
בוקר טוב לחברים שזה מקרוב הצטרפו אלינו, אני מאוד שמח שהצטרפתם והעשרתם את הפורום שלנו בנוכחותכם. אני יודע שלא קל להיחשף כאן, ולשוחח על הנושאים הכואבים באמת: על המלחמה, על הפציעה, על ההתמודדות היומיומית עם הלם-הקרב. כל אחד מאתנו עושה זאת בדרכו, ובקצב הנכון לו. ישנם כאלו שממעטים לדבר על הפגיעה, ואחרים מרגישים צורך לספר שוב ושוב את סיפורי המלחמה. אני משער שזו הסיבה שאתם, ובמיוחד חבר ואבי, משתמשים בז'רגון הצבאי, בדרגות ובקיצורים המזכירים את סגנון הקשר בצבא. יתכן והשימוש בשפה כזאת מאחד אתכם, ומעניק לכם ביטחון כחברים חדשים בפורום. לי מאוד קשה לשמוע את השפה הזאת, וזה מזכיר לי ימים אחרים ומצבים אחרים. לא הייתי מספר לכם זאת, וכמובן שאין כל איסור לכתוב כך בפורום, אילולא שמעתי גם מחברים אחרים שהסגנון הזה קשה להם. נדמה לי שמאוד תקלו עלינו אם תוותרו לנו קצת ותדברו אתנו בלשון בני אדם. היום אנחנו איננו חיילים, איש מאתנו איננו מפקד ואיש אינו נותן פקודות לאחרים. הקשר כאן בינינו הוא קשר משפחתי, של תמיכה ואהבה, ואתם מוזמנים להצטרף. תודה, וחג שמח, דרור
הישר
בוקר טוב יקירי, שמחתי לשמוע על השיחה שלך עם 'חבר'. הצלחת גם לישון הלילה? מה שלומך? ולמה אני לא רואה אותך באי סי קיו? להתראות, דרור
באמת הגיע הזמן להשתחרר סוף סוף מהצבא. היינו חיילים, כולנו גיבורים, הסתערנו כבשנו ועשינו כל מה שידענו. תנו להיות אנשים, דברו אלינו כאל אנשים. רמי.
תודה צביקה
דרור! דווקא לי אישית זה דיי פותח אותי ,למקומות שטרם דיברתי עליהם. יש עדיין מעצורים בנפשי(ואני מדבר עליי אישית)שחייבים להיפתח מתיישהוא ודווקא הסיגנון הצבאי קצת מקל עליי. כמו כן תמוה בעיניי מדוע זה מטריד אחרים שעדיין עושים מילואים? ובכלל האם הצבא ואוירתו זה לא מה שנשאר? הריי אנו חיים את זה אוכלים את זה מזיינים ויושנים את הצבא.. אז בבקשה .. שאף אחד לא יספר לי ששיחות בקשר זה לא עושה לא טוב, ובכלל.............. הלוואיי ויקחו אותי לשם...למלחמה... יש לי עדיין משימות לביצוע שעדיין לא סיימתי אותם. אני..חי...נושם...אבל באמת שאני עדיין שם. אוהב את כולם... דניאל
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
