411 (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
היום הגענו לעמוד 411, וזה מעורר בי זכרונות לא קלים. בעצם, עכשיו כשאני חושב על זה אני לא בטוח אם זה היה גדוד 411 או גדוד 410. הסיבה היא הצנזורה, כי כאשר כתבתי על הגדוד בספר שלי, 'צוות 4', הצנזורה מחקה לי את שם הגדוד, בלי כל סיבה הגיונית, שהרי הגדוד הזה כבר לא קיים. אבל הם ניסו למחוק לי את כל הספר, ולא הצליחו. את השם של הר בנטל, ברמה, למשל, הכריחו אותי לשנות ל'טרגון'. זה קצת מצחיק, כי כל מי שקורא בספר שישבתי על הר טרגון והשקפתי מצד אחד על קונייטרה ומצד שני על מרום גולן יודע בדיוק במה מדובר. אבל הצנזורה אוהבת להתעלל במי שאפשר. זה היה גדוד של בוגרי המלחמה, כמוני, שסיימו קורס מפקדי צוותים הראשון בתותחנים, ושל טירונים שבדיוק התגייסו. היה לנו מג"ד מטורף, רב סרן שרצה לקבל דרגת רב אלוף, וכדי להכין את הטירונים לקרב היה מריץ אותם בלילות ויורה להם בין הרגליים. קראו לו דורון, והוא בוודאי התקדם במהירות בתותחנים.
כמה שזה מזכיר לי אחרי המלחמה לא זוכר מתי ישבנו בהר בנטל ולפי הסכמי הפסקת האש היינו לבושים כשוטרים ואפילו צבעו את רכבי הסיור בצבעי משטרה אבל היה מאוד קר שם לא היו עדיין אמצעי חימום אבל באמת לא בכינו כי הדמעות נגמרו במלחמה
היי יהודה, לא סיפרת לי שהיית בבנטל. אני הייתי שם חצי שנה, לבדי בתחנת ממסר, בצריף הגבוה ביותר על ההר. נשארתי שם עד שקת"קים סוריים הגיעו וטיווחו אותנו והרסו לנו את ההר, ואז עברנו לאבו-נידה, ממול. אולי נפגשנו.
לדעתי זה מקומם . פעם הייתי תמים לא חשבתי שיש צנזורה שמתעללת כך באנשים . לצנזר שם של גדוד שלא קיים . לצנזר מקום שכבר אין בו שום משלט צבאי , זה פשוט התעללות לשמה . כמה שאני יכול להבין אותך דרור . זה מקומם . כל גוף צבאי במדינה מרשה לעצמו הכל . אם הצנזורה הייתה פועלת בצורה הגיונית , אז היו מצנזרים רק סודות צבאיים אמיתיים . אך גם רגשות ותחושות של בני-אדם הקשורים בצבא הם סוד צבאי . בקשר למפקד שירה לך בין הרגליים , אני פשוט המום עד כמה אכזריים מסוגליים להיות בצבא . בידידות אלן