תמיד בחודשים האלה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
תמיד , כל שנה , בחודשים האלה , אני לא מצליח לישון. חלומות זוועה,צרחות וצעקות . וכל שנה אני בסדר גמור כלפי חוץ - בעבודה ובשאר הדברים. חוץ ממי שמכיר אותי באמת - ויודע מה עובר עליי בפנים, פחות או יותר. אבל - כמה עוד כבר אפשר להמשיך להעמיד פנים שהכל טוב והכל בסדר ?????????? ובכלל - למה למה למה למה יש את הפירסומת המעצבנת והמרגיזה של שיטת "דולבי" בתחילת כל סרט בקולנוע ? זו שמראים ושומעים בה מסוק עובר מצד לצד ? כל פעם שיש את הפרסומת הזו - אני נהיה קטן קטן ומחזיק את הכסא חזק . אני תמיד נוהג לאחר לסרטים כדי לא לשמוע את המסוק הזה עובר מעליי. אתמול פישלתי - והגעתי בזמן - והמסוק עד עכשיו מטרטר לי בנשמה ! דייייייי!!!
אולי כמה מילים כל מי שחי את העבר מת כל יום קצת
בוקר טוב סקייווקר, אמנם קצת באיחור, אבל אני שמח לראות אותך שוב בפורום שלנו, ואשמח אם תשתתף קצת יותר. גם אותי מחזיר רעש ההליקופטרים אל המלחמה. הסיבה לכך מוזרה. במלחמה עצמה לא ראיתי הרבה הליקופטרים, חוץ מאחד שהביא את משה דיין לשדוד קצת עתיקות ממצרים באמצע מלחמת יום כיפור. ההליקופטרים מזכירים לי את הסרט אפוקליפסה עכשיו, אותו אני רואה שוב ושוב מאז המלחמה. הסרט הזה מחזיר אותי תמיד אל המלחמה, כמו טיפול קבוע. לי קשה דווקא לשמוע מטוסים. בסיני יכולתי לראות את טייסי המיגים הצוללים ויורים בנו והורגים את חברינו. זה משהו שאי-אפשר לשכוח. לאחר המלחמה בכל פעם שעבר מטוס בשמים מצאתי את עצמי מוטל על הרצפה, מנסה להתחפר עמוק ככל האפשר. היום אני כבר לא נופל כשאני שומע מטוס, אבל בתוכי עוברת החרדה הזו כל פעם מחדש. אולי תספר קצת למה דווקא בחודשים האלו אינך מצליח לישון? שלך, דרור
שלום בוקר טוב לכולם. למה דווקא התקופה הזו ולמה מסוקים ? שאלות קשוווווווווווווווות......... החוויות שלי ממסוקים הן דוקא מלבנון, לפני 15 שנים בערך,כשהנחתנו לא מעט מסוקים בתקופה הזו - מאוקטובר עד ינואר לערך, לפנות פצועים והרוגים שהיו לנו מכל מיני מארבים בלבנון. שניים מתוך ההרוגים היו חבריי ילדות שלי , מהגן והלאה. השאר היו מהצוות או הפלוגה. ובכלל - כשאוספים חלקים של גופה,שמפוזרת על פני שטח גדול , לא כל כך משנה של מי היא...... מאז - מסוקים לא תופסים מקום טוב אצלי בזיכרון. תודה על ההקשבה. דקר.
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
