חרפה ב'ידיעות אחרונות' (ה)

בוקר טוב, הבוקר הצלחתי לדפדף קצת במוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות', ונדהמתי לראות את הבורות המרושעת שהם מגלים בנוגע להלם-קרב. אני מתכוון לטור של אורי אליצור בעמוד 23. אין לי מושג מי האיש הזה, מלבד העובדה שהוא כותב טור ימני קיצוני משעמם למדי בכל שבוע. הפעם הוא בחר בכותרת 'סרק', שמזכירה קצת את רצח רבין. ושם הוא כותב כך: "מפיגוע לפיגוע הולך וגדל מספרם של פצועי הסרק. השבוע בירושלים זה כבר התקרב למאתיים. קוראים לזה פגועי הלם ונפגעי חרדה ועוד ימציאו שמות מרשימים יותר, ועוד יתפרנסו מזה חוקרים נכבדים יותר. חברים, הגזמתם. תפסיקו לסתום את חדרי המיון, תנו לרופאים לטפל בפצועים באמת, ותנו למדינה לשמור על פרופורציות. אני לא יודע איך אומרים את זה בעדינות הראויה ל'פגוע חרדה', אבל אנחנו במלחמה ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הפינוק הזה." מה שאליצור כתב ב'ידיעות' משקף אולי את היחס לו זוכים נפגעי טראומה במדינת ישראל. למעשה, הוא אומר: אתם סתם מעמידים פנים עם הבעיות הנפשיות שלכם, ומפריעים לנו לעסוק בבעיות האמיתיות. כל זמן שחשיבה כזאת קיימת כאן, גם הממסד לא יתייחס ברצינות להלומי-הקרב. וכך, מאות האלפים שנפגעו בנפשם בשנות המלחמה והטרור יהפכו את החברה הישראלית כולה לפוסט-טראומתית. ואולי בעצם זה כבר קרה. אני מציע שנפנה בדרישה מיידית ל'ידיעות אחרונות' להתנצל בפני הלומי-הקרב ונפגעי הטראומה. שבת שלום, דרור

צביקה יקר, אני מציע שננסח מכתב, ושכל אחד מאיתנו ישלח אותו בנפרד לעורכי ידיעות אחרונות. תחילה, כדאי שנדון כאן במכתב הזה, ובנושאים שאנחנו רוצים להעלות בו. בינתיים אני אנסה למצוא את כתובות הדואר האלקטרוני בידיעות, ואולי גם באמצעי תקשורות אחרים, ונשלח את המכתב הזה לכולם. שבת שלום, דרור

רוז יקרה, אני מתאפק ומנסה להשיב לך במתינות. אנחנו כאן בפורום איננו עוסקים בפוליטיקה ובעיתונות, אלא בטראומה ובהלם-קרב, והזלזול של אורי אליצור בנפגעי הטראומה קשה לנו משום שהוא משקף גם את יחס המדינה ומוסדותיה לנפגעים. קשה לי לקרוא בדבריך שאת מאשימה את הלומי הקרב בעצלנות. פעם, כשהשתתפת בפורום הזה באופן פעיל, הבנת מעט יותר לרוחם של הנפגעים. האם אני טועה כאשר עולה במוחי המחשבה שאת מגוננת כאן על אורי אליצור רק בשל דעותיו הימניות הקיצוניות? אני מקווה שאני טועה. ערב טוב, דרור