לדרור

צביקה יקירי, אתה מקבל תגובה באימייל לכל ההודעות שלך בפורום, ואילו אני רואה בדרך-כלל רק את הדף האחרון של הפורום, וכך נשמטה ממני התגובה האחרונה שלך. בתגובה האחרונה שלך, בנושא החשיפה בפורום, מצאתי (ותקן אותי אם אני טועה) גם כעס על חוסר ההתייחסות הרצינית בפורום להודעות שלך, וגם אכזבה מן הנסיון שלא הצליח לארגן מפגש חברים. אינני יכול שלא להסכים, ומנסיוני למדתי שגם לאכזבות יש מקום בתהליך קיומו והתפתחותו של הפורום שלנו. ולמרות זאת אני מציע לא להתייאש, ולנסות בכל זאת ליצור כאן דיון רציני. אפילו אם רק אתה ואני נעשה זאת, לטווח ארוך אני בטוח שזה ישא פרי (וכמובן שלא רק אתה ואני נעשה זאת, משום שגם יהודה ואלן ודניאל ואחרים הביעו את רצונם בשיח כזה, ואני יודע שהם ישתפו פעולה). אני תהיתי בנוגע לחוסר האמון שאתה משדר ב"שלך ובשבילי", ובתשובה שלך אמרת שבאמת אין לך אמון באחרים. מצער אותי לשמוע את זה, ואני מבטיח לך שאמשיך לנסות ולרכוש את אמונך, גם אם נדרש זמן רב לשם כך. אמון נרכש גם כאשר קיימת מערכת שניתן לבטוח בה, וזו הסיבה שכתבתי את 'אמנת הפורום', היוצרת מצע של הדדיות המאפשר אמון. אני מקבל את הצעתך להמשיך ולהתבטא כאן ללא תנאים מוקדמים. שלך כתמיד, דרור

יהודה יקר, אני שמח לקרוא את ההודעה שלך, ולראות את האיפוק למרות שאני יודע מה עמד לך על קצה הלשון. הלוואי וכולם היו נוהגים כך בפורום. אכן, אולי אנחנו צריכים לשוב ולארגן פגישה פנים אל פנים, ואני מוכן להציע לשם כך את בית-הספר שלנו בזכרון-יעקב. לילה טוב, דרור