הנתקות (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
הנתקות רגשית זו הדרך המאוד כבדה שבו אנחנו מתמודדים עם מה שלפעמים לא ניתן להתמודד , פחד מלגעת בכאב , פחד מלהזכר שוב בזיכרונות המלחמה , אך זה גם דרכינו להשאר שפוי. כמה פעמים זה קרה לי וקורה לי . לא קל לדבר על הנושא הזה ובטוח שיש דרך אחרת להתמודד עם הכאב , אך כשאנו בוחרים בהנתקות כנראה שהכאב כל -כך גדול שאין דרך להתמודד איתו . כולנו באותה אוניה ששטה פעם במים סוערים שפעם במים קצת פחות סוערים . בידידות אלן
אלן יקר, אתה אומר שההתנתקות היא המחיר שאתה משלם עבור ההתמודדות עם הטראומה. איך זה קורה? אתה יכול לספר במה מתבטאת ההתנתקות הזו בחיי היומיום שלך? לילה טוב, דרור
אלן יקר, התנתקות היא לא בהכרח תגובה רעה. אנשים יוצאים לחופשות ולחו"ל על מנת להתנתק. זה מחדש את כוחותיהם ומאפשר להם להמשיך עם החיים שלהם. אולי תצחק, אבל השבוע הצלחתי להאכיל את הנחש. הוא לא אכל בערך חודשיים ובקושי זז. בפעם האחרונה שהוא אכל, לא היה לו חימום במכלאה וזה יכול לגרום להרעלה בקיבתו ואפילו מוות. כמובן דאגתי לחימום בהקדם אבל בכל זאת הוא לא זז הרבה. טוב...כנראה תופעה של התחרפות אז לא כל כך דאגתי. בשבוע שעבר היו כמה בקרים של שמש אז לקחתי אותו והחזקתי אותו ליד החלון למספר דקות. כעבור כמה ימים, גם הצלחתי להפעיל אותו מעט. בסוף הוא אכל ואני...אמא יהודיה שכמוני, נרגעתי. האמין לי שאני מתעסקת בחיות שלי ובבישולים וכל המלאכות האחרות שלי וגם זו התנתקות. מעין מדיטציה. זה עדיף מאשר לטפס על הקירות או לשגע אנשים. בחיבוק, סח-לב