עוד לילה בשרשרת לילות מחורבנים(ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
איך לא לאבד את השפיות עם כל כך הרבה לילות מחורבנים ברציפות, שלכם חבר
אל תידאג אתה פה לא לבד. נעביר את הלילה ביחד, שלך חבר
חבר יקר ! שאלה. האם הביצה בא לפני התרנגולת, או התרנגולת לפני הביצה ? שלך חבר
לישון בלילה ולהיות ער ביום ואז לא יהיו לילות מחורבנים ברציפות זה מזכיר לי את הבדיחה על הפרסי שהחליט לנחות על השמש כשהזהירו אותו מחומה של השמש אמר: "OK אז אז אני אנחת עליה בלילה" צביקה
לישון בלילה ולהיות ער ביום ואז לא יהיו לילות מחורבנים ברציפות זה מזכיר לי את הבדיחה על הפרסי שהחליט לנחות על השמש כשהזהירו אותו מחומה של השמש אמר: "OK אז אז אני אנחת עליה בלילה" צביקה
השאלה האם נשרפו לו התחתונים ?
חבר יקר, אני אמנם ישן בלילות, אבל מדי יום אני שב וקורא את הדברים שאתה כותב. ואתה חוזר ושואל את השאלה הזו, כאילו אכן מדובר כאן בשאלה פילוסופית. אבל אם בכל לילה אתה שוב כאן, כותב במרץ, כנראה שיש לך תשובה לשאלתך. אז אולי, באמת, תספר לנו איך אינך מאבד את השפיות עם כל כך הרבה לילות מחורבנים ברציפות? מדוע הם כל-כך מחורבנים? מה אתה עושה כדי לשרוד אותם? איך בתוך זה אתה מצליח לשבת ולכתוב שירים? אני בטוח שגם אחרים ישמחו ללמוד מהנסיון שלך? בוקר טוב, דרור
אני לא יודע לגבי הנסיון שלו אני רק יודע ....ואני קצת מיתפלא על מנהל הפורום שהוא פסיכולוג בהשכלתו ואני תמה ...האם היתעסקות יום יומית בטראומה....בזיכרונות...בתחושות... האם זוהי הדרך להירפא?? האם לא עדיף לנסות לשכוח ולהשכיח עיי עבודה ספורט או לנסות לשאוף לחיות חיים רגילים למרות הקושי?? ואני שואל מה הטעם בזה...שאדם שהוא פגוע...אשר מנסה ליהיות כאחד העם לחיות אם אנשים רגילים...וכתוצאה מכך אט אט הזכרונות אם הזמן נישכחים או לפחות מיתמעטים...עי תעסוקה...האם זה בריא להמשיך ולחטט בפצעים עד זוב דם?? לדעתי צריך לדבר על הכל כאן בפורום....רק לא על הזכרונות והטראומה אולי לדבר על כך כבדרך אגב...אבל יום יום??? זו היא טעות ובצורה כזו לעולם לא יבריאו או לפחות ישכחו מהזיכרונות תחשבו על זה....זוהי דעתי!!!
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
