לדרור-מוסיקה טראומה ואבל
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
דרור שלום אבי הלך לעולמו לפני שבוע והוא בן 92 או 93 הקדיש לא חיבר אותי לאבל. שמעתי את קתלין פרייר בחלק האחרון של "השיר על הארץ" מאת מאהלר ששמו "הפרידה" וזה לא חיבר אותי לאבל אלא ביטא פרידה של אדם שהולך לעולמו הרבה טרם זמנו מארש האבל מהסימפוניה השלישית של בטהובן לא התאים הרקויאם של מוצארט לא נשמע כאבל אישי התחברתי מאוד לקנטטות של באך אקטוס טרגיקוס 106 ממעמקים 131 האודה לאבל truer ode מספר 198 מה דעתך כפסיכולוג תודה שאול
מצטער לשמוע על מות אביך ואולי הפסוק הזה מתהילים פרק פט פסוק מט מי גבר יחיה, ולא יראה-מות; ימלט נפשו מיד-שאול סלה. יחבר אותך צביקה שתף אותנו שאול בבקשה למה קראת להודעה שלך מוסיקה טראומה ואבל
.
שאול יקר, אני מצטער לשמוע על מות אביך, ומשתתף בצערך. אני בטוח שחברי הפורום שלנו אינם מבינים במה מדובר, ואינם יודעים שאנחנו מכירים משכבר מן הפורום השני (טיפול נפשי - פסיכולוגיה ופסיכיאטריה). יש יצירות מוסיקליות רבות העוסקות במוות ובאבל, אבל אתה צודק, האבל שלך הוא פרטי ושום יצירה לא תבטא בדיוק את מה שאתה מרגיש. כפסיכותרפיסט אין לי דעה בענייני מוסיקה, מחוץ לידיעה שלעתים המוסיקה טובה לנפש יותר מטיפול נפשי. כמוסיקאי, אני יכול לגלות לך שאני חובב רקוויאמים, ויש לי אוסף של כשמונים רקוויאמים שונים. הרקוויאם של מוצרט נפלא, אבל הוא כה פופולרי ומובן מדוע הוא לא נשמע לך אישי. אבל מה דעתך על הרקוויאם הצלול והזך של פורה? או הרקוויאם של מיכאל היידן, ששימש השראה למוצרט? או הרקוויאמים של כרוביני? וכמובן, הרקוויאם המרטיט של ברהמס? האם גילו המדויק של אביך לא היה ידוע לך? שלך, דרור
.
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
