בוקר טוב
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
ולא כל כך נחמד
http://www.doctors.co.il/news/803/
טוב, אני מציפה את הפורום. אבל מאחר שלעת עתה אי-מאג´ין ואני הקבועים היחידים, אז זה לא כל כך נורא. אני אומרת שאני מכורה לאינטרנט אבל זו סתם צורת דיבור, אני לא מתכוונת לזה באמת. למה? נכון שלכאורה יש בזה את כל הסממנים של התמכרות - אני עוסקת בזה שעות רבות, לאחרונה במרבית שעות הערות, זה בא על חשבון דברים אחרים, רוב העיסוקים האחרים בד"כ כבר לא מושכים אותי, אני מוכנה להתאמץ הרבה יחסית בשביל להשיג את זה ואם זה נמנע ממני אני נכנסת ל"קריז". אם אני אאלץ להתנתק מהרשת ייווצר אצלי חור ענק, כמו אצל נרקומנים מיד לאחר הגמילה, מאחר שכל חייהם סבבו סביב הסם. אז למה אני לא מגדירה את זה כהתמכרות? התמכרות היא פיתוח תלות נפשית ו/או גופנית. אך לא תמיד אנו מגדירים תלות כזו, אפילו עמוקה מאד, כהתמכרות. התלות הפיזית באוכל, למשל, לא מוגדרת כהתמכרות. ולמשל, לרוב בני האדם יש תלות נפשית קשה בקשר עם בני אדם אחרים - לבידוד חברתי עלולות להיות השפעות חמורות מאד - אך גם את זה אנחנו לא מגדירים כהתמכרות, אלא רואים בזה צורך טבעי. זו דוגמא טובה לצורך המחשת טיעוני. חשבו מה יקרה אם נקח מכם את כל האמצעים שלכם לקשר אנושי - את הטלפון, מכשירי הכתיבה, הדלתות, המרפסות והחלונות, החזיונית (טלויזיה), העיתונים, הספרים.? .. עכשיו דמיינו לעצמכם שכל האמצעים הללו נשלטים ע"י מחשב מרכזי (בעתיד אפילו מכשירי כתיבה - לא רק הקלדה - אלקטרוניים יהיו משוכללים ונפוצים), ופתאום המחשב מתקלקל. עכשיו תאלצו לחפש בכל הבית את המכשיר הפרימיטיבי ההוא שפותח את הדלת באופן מכני, ושמזמן שכחתם איפה שמתם, לטלטל את עצמכם לטלפון ציבורי כדי ליצור קשר עם טכנאי, לחכות לו שעות ביום שנקבע, לטלטל עצמכם שוב כדי לברר למה לא הגיע. ובינתיים אין לכם טלפון, אין לכם מכשירי כתיבה, אין לכם עיתונים, אין לכם חזיונית... חלל גדול יווצר בחייכם ותגובתכם בוודאי תהיה תסכול מר ונזעם, אולי אפילו דכאון. הרי זה יהיה מובן ולא ייראה מוזר לאיש ואף אחד לא יטען שזה בגלל שפתחתם תלות נפשית במחשב. המחשב במקרה כזה הוא רק אמצעי לקיום הצורך הטבעי שלכם בקשר עם בני אדם ועם המציאות האנושית הסובבת אתכם. ואפילו אם עדיין אתם יכולים ליצור קשר ע"י זה שתטלטלו את עצמכם לטלפון ציבורי, או תבקרו בלי להודיע מראש בבתי חברים, או תצפו בחזיונית בחומוסיה של ששון וכיו"ב, תהיה בזה ירידה משמעותית ברמת החיים. כך היא הרשת בשבילי - אמצעי; אמצעי לדברים רבים ושונים, שרבים מהם איני יכולה להשיג בדרכים אחרות. למשל, למידע עדכני בכל מיני נושאים שאין לי שום גישה אחרת אליו. מה הסיכוי שאצליח לגלות את הרכילות האחרונה על יוקוזונה טאקאנוהאנה (הדמות המרכזית בעשור האחרון בסמו, הספורט הלאומי של יפן) בערוץ 5 או במדור הרכילות של ציפורה? אין כמעט אדם בארץ ששמע את שמו, אז ללא הרשת עם מי אוכל לחלוק רשמים מן הטורניר האחרון? ואיך בכלל אוכל לצפות בקרבות מן הטורניר האחרון? (ביורוספורט למען האמת, אבל הם מביאים פחות מ-5 שעות נטו מכל טורניר). אי אפשר לומר באמת על הגלישה ברשת שהעיסוק או התחביב הזה בא על חשבון עיסוקים אחרים, כי היא כשלעצמה אינה עיסוק ואינה תחביב. בניית אתרים זה תחביב, התעדכנות היא צורך, התכתבות היא סוג הקשר החברתי והדיון המועדפים עלי, קריאת טורים שנונים של כותבים שונים משעשעת ומחכימה, יש לי עניין לקרוא מאמרים או חומר אחר בנושאים בהם אני מתעניינת - הגלישה ברשת היא אמצעי לכל העיסוקים האלה ועוד רבים אחרים. ואם הרשת היא אמצעי לעיסוקים, הנאות וצרכים כה רבים ומגוונים, אז מה הפלא שאני מבלה בה שעות רבות כל כך, שהיא באה כביכול "על חשבון" עיסוקים אחרים (למעשה טווח עיסוקיי לא הצטמצם בגללה, אלא להפך - יש לי יותר עיסוקים, אלא שהרשת היא אמצעי לרובם), שאם נמנע ממני להתחבר אני לוקחת את זה קשה ושאם אאלץ להתנתק יווצר חור גדול בחיי? אמנם נכון שבחלק מן העיסוקים אוכל להמשיך גם בלעדיה, אבל במקום לעשות זאת במהירות וקלות בלחיצת כפתור, אאלץ להשתמש באמצעים פרימיטיביים ומסורבלים, לטלטל את עצמי לפה ולשם, להמתין שעות, ימים או שבועות - זו תהיה ירידה משמעותית מאד ברמת החיים. רק נסו לדמיין איך פורום כזה יתנהל באמצעות "דואר הצבי" ותבינו... לכן אני לא רואה ב"התמכרות" שלי התמכרות. בהיותה לא ה"דבר עצמו", אלא אמצעי בלבד לתכליות רבות, שונה הרשת לחלוטין מסמים, הימורים, אוכל ושאר מושאי ההתמירות הרגילים. מאידך, אני אדם חופשי יחסית ממחויבויות (שונאת את המפלצות הללו!!). אין לי ילדים שיש לכלכל, לטפל בהם ולטפח, אין לי עבודה קבועה ותובענית ואפילו לא מילואים . ובן הזוג שלי, שמיודד עם מחשבים מנעוריו, מקבל את העניין בטבעיות - הוא פשוט הגיע הביתה יום אחד עם מחשב שני. כך שהרשת לא הפכה את חיי באופן קיצוני או שלילי, השפעותיה חיוביות ומיטיבות בלבד. אך הדברים יכולים להיות שונים מאד לאדם המחויב למשפחה ו/או לקריירה. אם ירשה לעצמו להסחף לשלל פיתויי הרשת ולבלות שעות ארוכות בגלישה, באמת עלולה להיות לזה השפעה שלילית ואפילו הרסנית על חייו וחיי הסובבים אותו. מעניין איך ייראה העתיד מן הבחינה הזו של התמכרות והשפעותיה על המשפחה והחברה. הרי נהיה מחוברים כל הזמן והרבה דברים נוספים יעברו דרך אותה טכנולוגיה שתלך ותשתכלל, ונקח איתנו את החיבור לרשת לכל מקום, כמו שהיום אנשים מסתובבים עם טלפון סלולרי. הפיתויים יהיו רבים יותר, גדולים יותר, מרהיבים לאין ערוך ונגישים כל הזמן. ומאחר שבעתיד אחוז המחוברים לרשת/ות במדינות המפותחות יהיה קרוב ל- %,100 בעיית ההתמכרות תקיף אנשים רבים ועלולה להפוך לבעיה חברתית קשה.
אנא פרטי ונמקי , האם את מכורה ? ואיך הדבר משפיע על חיי היום יום שלך. ומה בעייתך קשורה לנושא הפורום ! אשמח אם תשתפי אותנו
סרפד יקרה, כנראה שטעית בכתובת. הפורום שלנו מיועד לנפגעי טראומה, ולא למתמכרים. אני מניח שהפורום של אימג'ין הרבה יותר מתאים לך. בברכה, דרור גרין
קשקשנים...... דבורים כמו חול ואין מה לאכול.... תיכף תשחקו אותה....לא שומעים לא רואים אבצ חבר שלכם ששלחתם אותו לאיים עלי עכשו הוא צריך אותכם נראה מה תעשו עכשו בשבילו?? חבורת הזבל.....