הקרב על כביש 40 (ה)

ערב טוב לכם. היום נסעתי לבירת הנגב, באחד הצמתים, ראיתי התקהלות של אנשים באמצע הצומת שגרמה לי להאט בנסיעה. לפתע, ללא התראה מוקדמת הושלחה למרכז הכביש חבילת חציר, והאנשים העלו אותה באש ממש כמה מטרים לפני הרכב שלי. המחזה היה קשה מאד מפני שאני הייתי בסרט אחר לגמרי. מה שהיה לי מול העיניים זה הנגמשים שבערו לי מול העיניים בעמק ביענור (לבנון) אני יצאתי מהאוטו שטוף זעה קרה, לרגע לא הבנתי איפה אני נימצא. זה לקח דקות ארוכות עד התערבות מישטרתית, ועד שפינו את הצומת. מאוחר יותר הבנתי שזו היתה הפגנה של חקלאים שהותירו בי את חותמם. אני עדיין מפנה פצועים. א.ב.צ.

אני נוסע המון על הכביש הזה, וכל נסיעה זה מבחן הישרדות כי אנשים נוסעים בו כמו במשחק מחשב ולא כמו על כביש. זיעה קרה יש לי כל פעם רוב הדרך. אתה לא מתאר לך כמה פצועים פיניתי על הכביש הזה.

שלום לך ציפורנו של אשמדאי את הפצועים אני מפנה עדיין בסרט האישי שלי . בארוע היום לא היו ניפגעים שנזקקו לפינוי. א.ב.צ. אגב: אני חושב שניפגש ביום שלישי, אם זה בסדר לך.

דרור שלום! מידי פעם אני כותב עוד משהו על סיבת היותי כאן. כתבתי בעבר דברים מפורטים יותר או פחות. אני לא מרגיש שנכון לי עכשיו להכניס אתכם לשם. אבל בגדול, הייתי בשיירה במלחמת לבנון, בציר שניקרא ציר ביענור. פנטום ישראלי הפציץ אותנו. אני חושב שצביקה היה במרחק מה מאחורי. ההמשך בפעם הבאה. א.ב.צ.