החלטתי לעזוב את המועדון בנט"ל (ה)

לא מצאתי דרך אחרת לכתוב פה מה שהרגשתי שבוע שעבר לאחר החלטתי לעזוב את המועדון בנט"ל . חשתי שהמקום כבר לא מוגן מספיק עבורי . פגעו באנשים הכי יקרים לי . נוצר קבוצה של חברים שעברו הלם-קרב ונפגעו קשה במלחמה וחיפשו מקום לאגור כוחות להרגע , לא להיכנס למלחמות חדשות ולשדה קרב נוסף . לא הקשיבו לצרכים שלנו , לא היו מספיק רגישים . המקום מרגע לרגע הפכה להיות מקום פחות מוגן . לא הרגשנו חלק מן המקום לצערי הרב . לא ידעו להגן עלינו . קשה לי נפשית לספר יותר ויותר . אני מקווה שהלקחים ילמדו , אני כבר פגוע מן המקום . ע ו ד פ צ י ע ה נ פ ש י ת ע ב ו ר י , ע ו ד צ ל ק ת ש ל א ת מ ח ה . אלן

צמר גפן לא מספיק רגיש בשבילך מיסטר אלן

זה מיותר להתכתש

שבת שלום חברים יקרים , הגעתי למועדון של נט"ל כדי לפגוש אנשים , חברים ולקבל תמיכה . נעשנו במשך שנה וחצי חברים מגובשים שידעו מה כואב לנו , מה עובר עלינו . למדתי על עצמי , עד כמה אני מסוגל לתמוך באחרים ולהתמך בחברים . המקום נתן לי כוחות שלא היו לי לפ0ני-כן . מדריכים רגישים ונפלאים נתנו לי תקווה והראו עד כמה יש לנו כוחות בנו שניתן להשתמש בהם בעת הצורך . מה שגרם לי להתפוצץ , להכנס למצבי כעס וחרדה הוא פגיעה באומן וצייר הלום -קרב מוטי גולן . וחבר טוב שלי . החליטו שהוא לא יוכל יותר ללמד אותנו ציור בנט"ל , כי הוא עומד לצידינו , דואג לנו . נלחם עבורי כדי שאוכל להגיע למועדון על אף שאינני עדיין מוכר ע"י משרד הבטחון . ביקש שידאגו לי לכרטיסיות לנסיעה . אני הגעתי במשך שנה וחצי למועדון כי הרגשתי שהמקום היה עבורי בית על אף שלא היה לי כסף לנסיעות . רכז המועדון והנהלת נט"ל נתן לו שני ברירות : או אתה נשאר מדריך לציור או אתה נשאר הלום-קרב אני קיוויתי שהרגישות והבנה של הלם-קרב יגבר על עיניניים קטנוניים ומאבקים שאין להם מקום בגוף שמטפל בהלומי קרב . הוא השקיע מזמנו וממרצו להפוך אותנו לציירים . אני שלא נגעתי אף - פעם במכחול התחלתי לצייר ברמה לא רעה בשויל שלעולם לא נגע במכחול ובפסטלים . אני מודה לכל מה שמוטי גולן עשה בנט"ל ובארץ עבורינו . בנט"ל כנראה שלא ידעו להעריך את תרומתו . הייתי עד לישיבה שבו רכז המועדון צעק עליו . ואמר לו תבחר באיזה צד אתה עומד ? אני והחברים שלי מנט"ל יצאנו פגועים ונעלבנו גם עבורו וגם עבור כל מה שאמור לייצג נט"ל מקום שדואג להלומי -קרב . הבטיחו לנו ישיבה עם מנהלת נט"ל וגורמים מקצועיים כדי שיקישיבו לנו והחליטו שמנהלת נט"ל לא תשתתף ואף מדריך של המועדון . מבחינתי אני יצאתי פצוע נפשית מן המקום ולא ניסו למזער את הנזק . רכז המועדון אמר לי אתה בורח מן המערכה ואתה לא מתמודד . כן אני לא מתמודד וחבל שבנט"ל לא שמים לב לזה , ועדיף לשמור כוחות למקומות שיבינו אותי יותר . הוא גם הציע לי לצאת לחופש כי אני מעורער , כן איך אפשר לא להיות מעורער באווירה כזאת . אני יודע שמה שלא יקרה יגידו שבגלל הפגיעה שלי אני מדבר כמו שאני מדבר. הכאב והסבל הוא עצום ואני מקווה שמי שיקרא את המסר יבין מה עובר עלי , ואני מקווה שידאגו לאנשים שזקוקים לתמיכה כמו שצריך . אלן