כאב לי לשמוע על הפיגוע שאירע (ה)

אלן יקר, מדי פעם, לאחר פיגוע, אתה שב ומבטא את הקושי לחיות בארץ, ואת הכעס על מבצעי הטרור והפיגועים. הפורום שלנו איננו פורום פוליטי, והדיון שלנו משתדל להימנע מוויכוחים הקשורים בשאלות אלו. אני בטוח שההודעה שלך לא כוונה לשאלת הטרור והחיים בארץ, אלא לחרדה המתעוררת דווקא בך, ולא בילדים הגדלים בארץ, בתגובה לטרור. ואכן, זה אולי הקושי הגדול ביותר של נפגעי טראומה והלם-קרב. כל אירוע טרור מעורר מחדש את הטראומה המקורית, ואפילו מגביר אותה. לפגועי טראומה קשה הרבה יותר לחיות בארץ שבה מתרחשים אירועי טרור בכל יום. אצלם לא מדובר בחשש מפגיעה, אלא בחוויה מחודשת של פגיעה שכבר היתה. וכך, כאשר מודיעים ברדיו על פצועים והרוגים, ולאחר מכן על נפגעי הטראומה, הם שוכחים לספר לנו שבעקבות הפיגוע שבים ונפגעים אלפי נפגעי הלם-קרב שבכלל לא היו במקום האירוע. לצערי, אני משער שהטרור ימשך כאן עוד שנים רבות, והפורום שלנו הוא אולי אחד המקלטים שמאפשרים לפגועי טראומה להמשיך ולשרוד גם בתקופה קשה זו. שלך, דרור