וואפא
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
חיילי הכיבוש גנבו תכשיטים וכסף במהלך החיפושים שערכו במחנה הפליטים ג'נין ג'נין 3-3-2002 ופא כתב ''ופא'' בג'נין מסר כי במהלך הפלישה וההשתלטות הישראלית על מחנה הפליטים ג'נין, ערכו חיילי הכיבוש מבצע גניבת תכשיטי זהב, וכסף, מבתי המחנה, בעת שערכו סריקות מבית לבית. ג'סאן תורקמאן, תושב המחנה, מסר כי חיילי הכיבוש גנבו את תכשיטי הזהב של אשתו, בעת שערכו חיפושים בבית, ואילו מביתו של זיאד זקארנה נגנבו 5000 דולרים, ושמונים דינרים, ומביתו של אחמד מוחמד אבו אחמד נגנבו תכשיטי זהב, ומבית אחיו סאלח נגנבו 450 שקלים.
דיבור קונקרטי עזה 3-3-2002 העורך המדיני של ופא בכל פעם שבוצע פיגוע נגד אזרחים ישראליים, מיהרנו לגנות ולהתנצל, ואפילו לנחם, מאחר והעולם, בראשותה של ארה"ב התעקש להאשים אותנו באחריות לפיגועים, וראה במאבקנו להגנה על עצמנו כטרור, תוקפנות וברבריות. בעבר נענינו מאחר והיינו בעלי אמונה גדולה יותר בשלום מהצד השני, והרגשנו שאנחנו העשוקים, הכבושים, הנשדדים, והמפוזרים בכל רחבי תבל, ורצינו להגיע לשלום שיגן עלינו, ויפצה אותנו על עשרות שנים בפזורה, והיינו מוכנים לשם כך לוותר וויתורים מכאיבים ביותר. הסכמנו כי לא האמנו שרצח והרג יכולים להוות פתרון, וידענו כי אי אפשר להכריע את המאבק נגדנו על ידי מלחמה, אפילו אם הצד השני משתמש בכל הארסנל המלחמתי שלו, ומתייחס אלינו ביהירות, ומבקש שנקבל את מה שהוא מציע לנו, ומחליט עבורנו. לדעתנו הבעיה איננה רק בעיה ישראלית, אלא גם אמריקאית, מאחר וארה"ב מעודדת את הטרור הישראלי, ורואה בו "הגנה עצמית" ! ובכך מצטרפת ארה"ב לתמיכה בטרור הישראלי, בו בזמן שהיא מכריזה מלחמה לא מקודשת נגד הטרור שהיא בוחרת, ומתעלמת מהטרור של בת בריתה, ורואה בו הגנה עצמית. ההתקפות הברבריות הישראלית נגד מחנות הפליטים בלאטה וג'נין אינן יכולות להיקרא פעולות טרור, אלא מלחמת טרור נגד אזרחים שלווים, שדחפו את הפלסטינים לפינה, וגרמו להתקפות נגד חיילים ואזרחים באזור ראמאללה , ואלקודס. אלה פעולות שאפשר לקרוא להן הגנה עצמית או תגובה, ולא הפעולות הישראליות שעליהן מדבר פאול, כשהוא מתאר פעולות רצח, הרס, והפצצות, שמזכירות את סברה ושתילה, אשר נרשמו בדפי ההיסטוריה על שמו של שרון, והשאלה המופנית למר פאול היא מי יכול לקבוע איזה פעולות מותר להגיב עליהן, ואיזה פעולות אסור לצד המותקף להגיב עליהן? אם נסתכל לדברים בצורה לוגית הרי אפשר להגיע למסקנה ששרון, מאז עלה לשלטון, עשה רק דבר אחד, והוא להקיז את דמם של מאות פלסטינים וישראלים, הרס בתים ושכונות, הרס תשתיות, אבל לא הצליח להביא ביטחון לישראלים, והצליח להוכיח כי אי אפשר להגיע להכרעה על ידי הרס, הרג, והפצצות, מאחר והדברים הללו גורמים לתגובות נגד ואלימות נגדית. הישראלים שהם הכובשים האחרונים עלי אדמות חייבים לעצור ולהכריע, האם ימשיכו ללכת אחרי שרון, ולכתוב את ההיסטוריה שלהם בדם הקורבנות משני הצדדים, או לתקן את העוול שעשו על ידי בחירתו של שרון כראש הממשלה שלהם. אנו בטוחים כי העם בישראל ידע להקיא את שרון וחבורתו, והוא ימצא תמיד את העם הפלסטיני מוכן ומזומן לשלום, שלום של וויתורים מכאיבים, אבל אף פעם לא ימצא את הפלסטינים כעם שמוכן להיכנע ולהשתחוות, ולקבל את התכתיבים הישראליים. אלה אינם דיבורים בעלמא, אלא דיבורים קונקרטיים, שנתגלו כנכונים בארבעת הימים האחרונים, במחנות הפליטים הפלסטיניים, באלקודס, במחסומים, ואשר מוכיחים כי אי אפשר להכריע באמצעות טנקים, מטוסי קרב, ולא באמצעות מכונת המלחמה המשומנת ביותר, כל עוד המלחמה היא נגד עם שצומח בין הסלעים.
מי שלח אותך או מה הביא אותך לפורום הזה יחתיכת שמאלן מסריח מרמת אביב . וופא אלק ...........
ואני די שמח עך כך ולדעתי כל שהיד שיבצע פיגוע יש להרוג את כל משפחתו ולהרוס את ביתו ועוד עשרה בתים מסביב כי לבטח גם כל הקרובים שלו גרים מסביב די הגיעו מים עד נפש במלחמה נוהגים כמו במלחמה ובמלחמה נפגעים גם חפים מפשע ככה יעשה לאיש בוקר טוב
בוקר טוב, יהודה, כאמור, אין לי כל כוונה להיכנס כאן לוויכוחים פוליטיים. אבל הייתי רוצה לנסות ולהחזיר את הדיון לפורום שלנו. אלן דיבר כאן על חוסר שליטה, שאני קישרתי לחוסר אונים. למעשה, הדבר היחיד המאפשר לנו שליטה וביטחון בחיינו הוא ערכים מוסריים. ערכים כאלו מאפשרים לנו לדעת איפה אנחנו עומדים ביחסינו עם אנשים אחרים. אני בטוח שלהצעה שלך לפגוע באנשים חפים מפשע יש מטרה, והיא מכוונת לשפר במשהו את הביטחון ותחושת השליטה. הבעיה היא, שלערך מוסרי יש 'ערך' רק כאשר הוא הדדי. כאשר אתה מוכן לוותר על ערכים מסויימים, כגון על זכותם של אחרים לחיים ולביטחון, אתה למעשה מעניק להם את הזכות לפגוע בך. זה מסביר את חוסר האונים במדינה. ברגע שמדינת ישראל החליטה לפגוע בחפים מפשע (וגם כאשר כוונותיה טובות) היא נתנה לגיטימציה למבצעי הטרור, והפחידה את אזרחיה. ואיך זה קשור להלם-קרב? כאשר אנחנו מוותרים על ערכים בסיסיים, מסיבות בטחוניות לכאורה, הדברים חוזרים ופוגעים בנו. המדינה, שלא מתייחסת לזכויותיהם של אויביה, שכחה להתייחס גם לזכויותיהם של תושביה, ובעיקר החלשים שבהם, ואלו שהיא איננה נזקקת להם יותר. זו הסיבה שהמדינה מתעלמת מהלומי-הקרב, אינה מכבדת אותם ואינה מסייעת לשיקומם. ברגע שאנחנו כאן נתמוך, כפי שהצעת, בוויתור על ערכים מוסריים, אנחנו כורתים את הענף שעליו אנו יושבים. מי שמוכן לפגוע בחפים מפשע בצד השני של המתרס, אינו יכול לתבוע מאותה מדינה שלא להקריב גם אותו למען האינטרס הלאומי. ושיהיה לך בוקר טוב, דרור