די ! (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
די! לא יכולים יותר . אני זועם , כועס . לא רוצה כלום לא לראות את העולם . לחלום על מקום שקט רחוק . אי בודד בלי הטירוף שבו אנחנו חיים . אני חוזר לבונקר . הטירוף לא יפסק . הוא רק גובר יוםיום . אלן
אינני יודע מה יהיה . אך מה שקורה לנו זה באמת פוגרומים . איפה שהם יכולים לצלוף בנו הם עושים את זה . אני מרגיש שהעצבים שלי רופפים ורגש הנקמה מבעבע בי , כעס , זעם . אני נזכר במילים של שיר של יובל בנאי על לבנון : לא ניתן לעצור את זה , לא ניתן לעצור את זה . לבנון זה פה . ...... אלן
בוקר טוב, אלן, אני יודע כמה קשים לך הימים האלו. אבל הייאוש מתגבר? הרי לך יש ראיה היסטורית רחבה, ואתה יודע שהדברים נמשכים כבר זמן רב, ועוד ימשכו זמן רב. הייאוש הוא אותו יאוש, ואולי כמו בשיר צריך לדאוג שגם הייאוש יהיה יותר נוח. את זה אנחנו יכולים לעשות לבד, בעצמנו. לשם כך הקמנו את הפורום הזה, ואני מזמין אותך ואת כולם לשוב ולהשתמש בו. שיהיה לך יום נהדר, דרור
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
