היתה לו בלורית(יזכור)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
היום לפני 28 שנה נפל המ"מ גרשון בלאו שהיה מפקדי חברי ואחד מהשכונה גרשון נפל ביום 1.5.74 בעת הפגזת אימים במובלעת הסורית תחת עץ הדובדן . גרשון היה מאלו שלא נבראים בשניים גרשון יכול היה היום להיות אתנו אילו לא היה דואג מעל ומעבר לחיליו ולא פעם לחץ על פקודיו שיחליף אותם בשמירה על מנת שלא יפגעו תמיד החליף את החברה בעמדה בה הוא נפל כמי שהיתה לו תחושה כי מצפון תפתח הרעה וכך היה גרשון נפגע כאמור בשעת הפגזה כבדה כשהיה בעמדת השמירה שלא היה צריך להיות שם אתם לפעמים מנסים להעביר מסר כזה או אחר ומבקשים תעצום את העיניים תעצום חזק וחשוב כאילו אתה שם או כאן ובכל מקום האמינו לי חברים יקרים אני בכלל לא צריך לעצום את העיניים אני תמיד שם ואיתם יכולתי כאן לשבת ימים ולילות ולספר על גרשון ממש כמו על דודו מהשיר והיתה לו בלורית ממש כמו של דודו מהשיר רק קראו לו גרשון אני רואה אותם א ח ד א ח ד עוברים לנגדי כבמצעד של גיבורים וכאלה היו חברי כולם גיבורי מלחמה אחוזי חרב מלומדי מלחמה לו רק יכולנו להכניס נשמה לאבן הלבנה אזי לבטח היתה מספרת את סיפורם של הגיבורים יהי זכרו וזכרם ברוך גרשון הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בעפולה שם גדל ושם למד ושם נקבר ת.נ.צ.ב.ה
ת.נ.צ.ב.ה.
יהודה האם אתה עולה לקבר בבית העלמין? צביקה
לצערי עדיין אולי עוד יגיע היום
יהודה יקר, כבר סיפרת כאן על גרשון בעבר, ודווקא היום החזרת אותי אל זכרונותי שלי. כי גם אני הייתי שם באותם הימים. אינני זוכר עץ דובדבן, וגם לא עמדה לשמור בה. לנו, התותחנים, לא היה בית באותם הימים. גרנו על התותחים המתנייעים, ונסענו ממקום למקום ללא הפוגה. ירינו, וכשהפגיזו אותנו התקפלנו והתגלגלנו למקום אחר, להמשיך לירות. וכך, במשך חודשים ארוכים, בגשם ובשלג ובבוץ, ללא שינה של ממש, חולים והמומים, התרוצצנו מיואשים במובלעת הסורית. וכמה טוב היה לצאת משם. דרור
אני כל - כך מבין מה שאתה חש איש הגשם יקר . אלן אוהב אותך אחי . ת.נ.צ.ב.ה