עכשיו כמשתתף חדש...

חברים, היות וברצוני להיות משתתף פחות-או-יותר קבוע בפורומכם זה, והיות והדרך בה הצגתי את עצמי מבראשית היתה... נו, צולעת משהו אולי, הרשו לי להציג את עצמי שנית: במלחמת השחרור הייתי כבן 4, במצור ובהפגזות של קאוקג'י על קבוץ משמר-העמק. את הטראומה מההפגזות (בית-ילדים, מטפלות רצות שפופות, הילדים על מזרונים על הרצפה, בומים בחוץ, חרדה ואי-ודאות) ומהפינוי של הילדים (טראומת נטישה מהאם וכו') ריפאתי במספר שלבים רק בשנה האחרונה. במלחמת 6-הימים הייתי חובש-קרבי צעיר, בסוף שנת הלימודים הראשונה של רפואה בחו"ל, הגעתי רק ביום השישי או השביעי למלחמה, ואז שירתתי בסיני תקופה ממושכת. מלחמת יום-כיפור - רופא צעיר בגדוד צנחנים שישב במתלה - טיפלנו בעיקר בפצועי השריון, לנו היו מעט פצועים. אח"כ על ג'בל עתקה בתוך שטח מצרים. התשה ברמה - רופא גדודי של גדוד שריון - הפגזות סוריות רבות, אבל לא נפגעתי (למרות שספגתי רסיס בשק-השינה שלי, כשלא הייתי בתוכו). מלחמת של"ג - לבנון, אח"כ כאחראים על מחנה שבויים שאינני זוכר (או רוצה לזכור) את שמו. נדמה לי שזה הכל, אם שכחתי איזו מלחמונת, אנא סלחו לי. כאחד שרגיל משכבר הימים לטפל בעצמו (רופא או לא רופא?), אינני רגיל להסתמך על קבוצות תמיכה, אבל אני מבין את הצורך הזה אצל אחרים. אני יותר... איך לומר, בודד במערכה (של החיים, אני מתכוון). אולי בגלל זה אני מעריך את יכולתם של אחרים לשתף ולהשתתף, לחשוף וכן הלאה. אני את החשיפות שלי חושף לעצמי, ומטפל בשיטתי (רק בשנים האחרונות, כמובן). נוסף על כך, אני כירורג וטראומטולוג (כפי שאתם כבר יודעים), וכן רופא סיני - משתמש באקופונקטורה (דיקור מחטים סיני) ובצמחי מרפא סיניים. את הרפואה הסינית למדתי כאשר נוכחתי באזלת היד של הרפואה המערבית. את השיטה החדשה פגשתי ולמדתי זמן מה אחרי שנוכחתי באזלת היד של הרפואה הסינית, שאמנם עולה על הרפואה המערבית במקרים רבים, אך עדיין מוכיחה אזלת יד במקרים לא מבוטלים (דוקא מצוינת לכאבי-פנטום של גפיים קטועות, למשל, לחרדה, ולעוד סוגים רבים של מצבים רפואיים ופוסט-טראומתיים). אינני רגיל לחשיפות אישיות, אולם אם מישהו רוצה לשאול שאלות בנוגע למשהו מכל שכתבתי, אשתדל לענות במיטב יכולתי, ואהיה כנה בתשובתי. זהו, כמשתתף חדש אני מאחל לכולם סוף שבוע טוב, ובמיוחד רגוע. אדם

אחד הכללים להשתתפות בפורום כתוב למעלה, והוא כלל מספר 6, ארוך מידי, טוב נו, ברוך בואך לחדרנו הצר.

אתה כבר מוצא חן בעיני... יש כאן כמה הפוכים בראש..אבל אל תתרגש!! והם דווקא אוהבים לחטט בפצעים עד זוב דם.. כמו תיבת הילוכים דפוקה שיש לה רק הילוך אחורי !!

ואם מותר לשאול כהתחלה חדשה באיזה גדוד במלחמת כיפור ברוך הבא למועדון

,

לכל הנוכחים שלום, ותודה על קבלת הפנים החמה. ראשית - רוז, כן, קראתי את הכללים, אבל... זה היה בגדר הצגת-עצמי, ומטבע הדברים מעט ארוך (יכול להיות הרבה יותר ארוך, תאמיני לי). חוץ מזה שבפיסקה ניתן להעביר יותר אינפורמציה מאשר בפסוק. שנית - דרור, מה מושך אותי אל הפורום הזה: סבל אנושי (אפילו אם זה נשמע מעט מלודרמטי). תיקון: לא הסבל עצמו, אינני חובב-סבל לא של עצמי ולא של אחרים, אלא סבל מיותר שאני יודע שניתן לריפוי גמור. כל חיי הבוגרים אני מנסה לעזור במקרים שאני סבור שניתן לעזור. התסכול הגדול ביותר שלי הוא מישהו סובל שאינני מסוגל להקל עליו, ויותר מזה - אם אני יודע שאני מסוגל והוא איננו רוצה מסיבותיו-הוא. אינני חובב שיטות "רוחניות" ואלטרנטיביות למיניהן רק בגלל שהן אלטרנטיביות. אני משתדל למצות את המקסימום מכל שיטה בה אני עובד, וכשאני נוכח באזלת ידה, אני עובר הלאה (אם יש לאן). השיטה הנוכחית איננה עוד שיטה שרלטנית אלטרנטיבית, או יעילה-אך-חלקית (אני מחפש את השיטה האולטימטיבית, הגלובלית, לא שיטות חלקיות), אלא אמורה להתמודד עם כל מחלה, כל מצב, הנובעים מטראומה. דהיינו - כל מצב. חורה לי מאד "המצב האנושי": זה שנידוננו לחיים של סבל, של מצוקה כזו או אחרת, של סניליות וחרפת-מערכות כללית בבוא הזמן - במיוחד שני אלה האחרונים. אני עצמי אינני מוכן להיתפס "עם התחתונים ביד" ולעמוד חסר-אונים מול סניליות. אז אני מחפש פתרון ותשובה לשני אלה - סניליות וחרפת-מערכות כללית. השיטה החדשה גורסת שכל מחלה ומצב בריאותי נובעים מטראומה, עפ"י רוב מאד מוקדמת, או מאוחרת באם היא כרוכה בנזק גופני (אבל יש יוצאים מהכלל, כמו נזק רגשי גדול). הריפוי הוא במישור החווייתי האישי. היות וכך, ריפאתי ואני ממשיך לרפא כל טראומה שלי שאני מצליח להניח עליה את ידי. פלוס נוסף לשיטה הוא, שברגע שאתה יודע ומכיר אותה היטב, אתה יכול להמשיך ולרפא את עצמך בעצמך, ואני מעודד אנשים לעשות זאת (אבל רובם מעדיפים לעשות זאת עם הנחיה, שאכן מקילה). אני עצמי עובד לבדי. אשר לטראומות שלי: ככל שאני יכול לומר, הסגירות הרגשית שהיתה חלק בלתי-נפרד ממני שנים רבות (עד לשנים האחרונות), נבעה מטראומות אחדות, ביניהן טראומת הנטישה בגיל 4 וההפגזות על משמר-העמק. ריפאתי את כל אלה שמצאתי, אבל אני מניח שעדיין אי-אלו מסתובבות בשטח. גם יומן יבוא. להערכתי, גם מצבים רפואיים "מוחלטים" כמו מחלות לב, אסטמה, מחלות מעיים ובכיו"ב נובעים מטראומה, ועל כן, לפחות בתיאוריה, צריכים להרפא ע"י ריפוי טראומת-המקור שלהן. אבל זה עדיין בשלבי מחקר. או כן, אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכתבה ב"הארץ" של היום שמופיעה באתר msn.co.il, על רופאים המטפלים בטיפולים נגד הזדקנות (אנטי-אייג'ינג). אנא התרשמו מהאישיות המבצבצת בין השורות של חלק (אם לא רוב) מהרופאים הללו. אינני נמנה על קהלם! רוז, אני מתנצל על אורך הכתיבה שלי. אשתדל להבא לקצר מאד, אם אופיי ירשה לי. סופשבוע טוב לכולם, אדם