שיר על מצב - (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שוב הלם ועוד הלם . שוב רחובות מתרוקנים ועוד מתרוקנים . מי היה מאמין שפעם נחיה מדקה לדקה , כמו בקרב ללא הפסקה , כמו בקרב ללא רגיעה . שוב טלפון בהול , שוב אדם אכול , שוב ראש כרות , שוב כתב-שטח מתנשף , שוב כתב-מתרגש , אנו יודעים שאולי הנורא מכל קרה , אנו מבחינים שאת האמת היא עוד יותר נוראה , וטרף יוודעו לנו את גודל הזוועה , מה התרחשה באמצע היממה , בעיר שרגע לפני -כן היית שלווה , וחיה ללא הפסקה . איפה העיר ללא הפסקה ? איפה השלטים שהודיעו לכולנו עיר ללא הפסקה ? היום כיכר העיר ריקה , היום המסעדה בכיכר העיר ריקה , ורק שומרים מחפשים באופק מחבלים , ורק שומרים דרוכים מסתובבים . איפה העיר ללא הפסקה .
אלן יקר, כשאני קורא שיר שלך בפורום אני יודע שהפורום חזר לתפקד כתיקנו. כתיבת השיר היא, לכשעצמה, מעין טיפול עצמי, ויכולת להתבונן על הדברים בעיניים פקוחות וממרחק מה. שבת שלום, דרור
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
