אח הלום קרב...

אחי האהוב הלום קרב ("מפגועי 82"), היום נשוי עם ילדים, מטופל בדרכים שונות, בתקופה האחרונה נמצא במצב לא טוב, ישן הרבה, קצר סבלנות, הייתי אומרת שבממוצע יש לו יום טוב אחד בשבוע ובשאר הימים הוא פשוט מסוגר, עם עצמו. איננו יודעים איך ניתן לעזור לו, האם להניח לו לנפשו? האם להתקשר כל יום, לבוא לבקר? איננו מצליחים לקרוא אותו ולהבין איך לפחות כמשפחה נוכל לתמוך בו? למישהו יש עצה?

האם הוא מודע למצבו? למה כוונתך "להניח לו לנפשו"? האם הוא פוגע באשתן / ילדיו? למה נזכרתם רק עכשיו? איפה אשתו בכל הסיפור? האם גם את / אתם זקוקים לעזרה? האם משרד הבטחון מכיר בו? את מוזמנת ליצור קשר צביקה קומיי 888486-052 שבת שלום

תודה על התגובה, (לא ארצה למסור פרטים רבים מדי אודותיו מכיון שלא ארצה לפגוע בו במידה ויכנס לפורום ויקרא תגובות...) - כן, הוא מודע למצבו, הוא מטופל כבר זמן רב והוא מוכר ע"י משרד הביטחון. - הכוונה ב"להניח לו לנפשו" היא בחוסר סבלנותו, לדוגמה במפגשים משפחתיים הוא לפעמים נכנס לחדר והולך לישון, לא מסוגל לשמוע רעשים, כאשר מדברים איתו בטלפון הוא בד"כ מקצר את השיחה ומדבר בחוסר סבלנות... ברור לי שזה לא בגלל שהוא לא אוהב אותנו, אלא בגלל מצבו, אני, לא נעלבת מכך, אך אנשים אחרים במשפחה נעלבים, קשה להם להבין מה עובר עליו וגם לי... - לגבי אשתו והילדים, הם סובלים, בגלל תפקודו הלא מלא, בורח לשינה וכו'...(וכל מה שנובע מזה). - אנחנו לא מרגישים שאנחנו צריכים עזרה, אנחנו פשוט חיים את החיים עם המודעות למצבו, כל יום, חיים במחשבות (אני לפחות), האם היום יש לו יום טוב או רע? - לא נזכרנו רק עכשיו, תמיד השתדלנו לתמוך בו ולהבין אותו, אבל אנחנו רק בתפקיד בני משפחה, אנחנו לא "מטפלים" ואנחנו לעולם לא נהיה מטפלים שלו, אנחנו נוכל לעזור לו רק בתמיכה, השאלה שלי היא איך לתמוך בו, מה יעודד אותו, מה יעזור לו?

דרור, תודה על התשובה בהזדמנות זו הייתי רוצה לחזק אותך על האכפתיות והעזרה, ולציין שאתה מנהל פורום לדוגמא. רוית.