אין לי כוח יותר
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
רק בשנה האחרונה חוויתי עייפות, והיא לא נגמרת. עד עכשיו, קרוב לשלושים שנה, לא ישנתי כמעט, שעה פה ושעה שם. כן, כן, אני מוכר על הלם קרב בחמישים אחוז. אני מאוד מודאג מחווית העייפות הזאת, הסיפורים הרגילים, סרטן אולי וכל מיני כאלה. מישהו מכאן מכיר את זה? שאלה מצחיקה לשאול הלומים, בוודאי שמכירים. תביאו עידוד, תגידו שאתם מכירים את זה. תודה
חחחחחחחחחחחח מכירים יורם אבל אנו לא נשברים אתה מוזמן להשאר איתנו ולשאוב כוח אנו באמת יודעים לתת את מה שלקחו מאיתנו
דווקא יושן "סבבה"
יורם יקר, אני בטוח שחברי הפורום שלנו יודעים על מה מדובר. לכאורה, כולם התנסו בחוויות ובתחושות דומות. אבל למעשה, אצל כל אחד זה שונה, משום שכל אחד נפגע באופן אחר, ועל כל אחד השפיעה הפגיעה באופן שונה. אולי תספר קצת יותר על עצמך, ועל האופן שבו אתה מתמודד עם העייפות ועם חוסר השינה. פעם היו מתנהלים כאן דיונים בלילה, בין כל אלו שאינם ישנים. למה שלא נעשה זאת גם עכשיו. אם אינך ישן בלילות, אני בטוח שתמצא כאן חברים לשיחה. לילה טוב, דרור
נדמה לי שאני פה לבד, יורם אתה כאן??? א.ב.צ.
קח עידוד, אני מכיר וחי את מה שאתה מתאר (שים לב לשעת הכתיבה 04:57 ותבין שגם אני לא ישן הרבה) מה דעתך לשתף אותנו בעוד פרטים חג שבועות שמח צביקה
תודה. איש גשם סחתיין על החחחחחחחחחח, באמת שכתבתי חשבתי גם שזה חחחחחחחח, והיה משהו בדברים שלך קצת לא ברור, הדבר הזה עם לא נשברים, מה זאת אומרת, לא נשברים? להרגשתי חווית השבירה קיימת כל הזמן, ונוכחת תמיד. וקצת יותר מילים על חוסר הכוח. עד לפני שנה באמת לא ישנתי רבות. מקסימום שעתיים. גם עייפות לא ידעתי מהי. היום זה התהפך, אני מוצא את עצמי במצב שהעיינים צונחות להן ללא רצון מצידי, כאבי שרירים איומים, ובחוסר כוח מוחלט. ואת המצב הזה אני מוצא יותר קשה מאשר את מצבי העירנות האין סופיים. גם נוכחתי במשך השנים לטריקים של התקפי החרדה, כל כמה זמן זה משנה סגנון, פעם זה היה יותר מתבטא, לדוגמא, בדפיקות לב וכל הנספחים שלו, הזעה, פחד. זה חלף והופיעו התקפים אחרים. כאילו הגוף או הנפש לומדים את צורת ההתקפים ואז ההפרעה מפתחת צורה אחרת.
סליחה ה חחחחחחחחחחחחחחחחחחח באמת לא היה בשביל לצחוק עליך חלילה קצת הצחיק אותי כשאמרת אם אתם מכירים את זה אז כן מכירים מקרוב מאוד
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
