ירח במדבר

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

25/05/2002 | 07:49 | מאת: דקר

מוזר..... אוהב לילות. אוהב מאד להסתכל על הירח, במיוחד כשקריר בחוץ. אהבתי להיות על הטנק בלילה, ואת התנועה של הצריח מצד לצד. זה מרדים יופי..... אבל..... כמעט כל הצרות קרו בלילה. אז יש כאן התנגשות בין זיכרונות טובים לרעים.... בכל מקרה - בוקר טוב לכולם , ושבת שלום.

בוקר טוב, כמה טוב שאנחנו לא במדבר. הלילה יוכלו כל אוהבי הירח המלא לזכות ולראות. שבת שלום, דרור

25/05/2002 | 11:15 | מאת: צVקA קומיי

http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=66&i=131901&t=131901 סתם נזכרתי שכבר סיפרתי צביקה

26/05/2002 | 18:38 | מאת: אדם

דרור, דוקא במדבר הכי נהנים מהירח, כן, ומהכוכבים גם כן. ומהשקט. ומריח הקפה וקשקוש הקוביות על לוח הששבש. היו גם דברים כייפים במדבר, במלחמות. ההפוגות, הבסיסיות של החיים. אפילו הגעגועים היו משהו. איפה אפשר למצוא כאלה געגועים היום? והידידויות היקרות כל כך של המלחמה, של המילואים, שנמוגות כערפל-הלילה יום אחרי.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב