נזכרתי במשהו - החלום מהארי פוטר.

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

11/01/2001 | 01:28 | מאת: רוז

אז במסגרת הצנזורה של ספרי הילדים שלי, אני קודם כל קוראת אותם, אז כמובן איך שהם מביאים את הארי פוטר אני מחרימה אותו מיד. הספר הזה נכתב כנראה מהסיוטים, והדמיון המופרז של הסופרת, אחרת איך תסבירו שיש דברים, שנמצאים בחלומות שלי גם. כמו למשל תמונות באלבום שזזות? בספר האחרון קנו הילדים ספל נושך אף. אז על אותו עיקרון, היה לי בחלום מסטיק ממלא פה, הכנסתי מסטיק לפה, והוא מילא אותו, וגדל וגדל, ואני מוציאה החוצה, אבל הוא נדבק, ואני מוציאה עוד,ועוד, כמו הקוסמים האלה שמוציאים מטפחות צבעוניות מהפה, וביד שלי היה כבר כדור מסטיק בגודל של כדור טניס, וכל השאר היה עוד דבוק לפה, ואז חשבתי לעצמי, זה מהספר של הארי פוטר. ואז התחלתי למשוך את המסטיק במהירות החוצה, עד שהוא ניתק. עכשיו אני יכולה ללכת לישון.

לקריאה נוספת והעמקה
11/01/2001 | 07:48 | מאת: צביקה קומיי

בוקר טוב לרוז אני שמח שהלכת לישון ללא מסטיק בראש אני התעוררתי עכשיו ואני שמחתי לקרא את תאורך, לצערי לא קראתי את ספרי פוטר אבל שמעתי עליו מבכורתי להשתמע צביקה

11/01/2001 | 08:38 | מאת: רוז

תקרא תקרא. שעתים שלוש, של ניקוי ראש.

רוז יקרה, אני שמח שאת קוראת את ספרי הארי פוטר הנפלאים, וקצת חבל לי שאת מצנזרת אותם. אני בטוח שגם ילדיך יוכלו ליהנות מהם. העובדה שהחלומות שלך דומים למה שקורה בספרי הארי פוטר אינה מעידה על כך שהספר נכתב "מהסיוטים ומהדמיון המופרז של הסופרת." מה זה, את רוצה לכרות את הענף שעליו אנו יושבים? ממתי דמיון מופרז הוא מגבלה? ואיך נוכל לכתוב ספרי ילדים ללא דמיון? אני קראתי את שלושת הספרים הראשונים של הארי פוטר בשקיקה, וברביעי עצרתי מעט, ולא בגלל דמיונה של המחברת, אלא משום שיש שם פתיחה ארוכה מדי לטעמי בנוגע למשחק 'כדורגל' מטורף. את מרשה לי להתבונן על משהו אחר בהודעה שלך? התייחסתי כאן בעבר לבדיחות ולוויכוחים פוליטיים כאל מנגנון השתקה שמסתיר את הסיפור האמיתי ומדליק נורה אדומה. אצלך זו איזו ביקורתיות שקופצת כשהדברים נוגעים בך מבפנים. והפעם מדובר בחלום. מה שאצל סופרי הילדים הוא טבע שני, מתרחש אצל אחרים בחלום. וכפי שכולם אוהבים לקרוא ספרים דמיוניים, כך ההתעניינות בחלומות מעולם לא נפסקה, ולא פלא שהיא תופסת מקום נכבד בתרבות, החל ביוסף מפרש החלומות וכלה בפרויד. אני רואה בחלום מעין בדיחה של הנפש, המאפשרת לנו להתבונן בהשתוממות במה שקורה עמוק בתוכנו. אין לי כוונה לפרש את החלום שלך, שיש בו גם חרדה וחשש מפני חנק, אבל מעניין שגם בחלום את פותרת את המצוקה באמצעות אותו הומור והסתכלות ביקורתית תקיפה. במקום להיחנק מהמסטיק המאיים, את נזכרת בספרי הארי פוטר שאת מצנזרת, ואומרת לעצמך שכל המסטיק הזה הוא רק אגדה מטורפת, וכך מצליחה להוציא אותו מפיך. האם לא זה מה שאת עושה במה שאת לכאורה מכנה 'צנזורה', ולמעשה מעשירה את עצמך בפנטסיות הנפלאות של ספרי הילדים האלו? דרור

11/01/2001 | 11:25 | מאת: רוז

טוב ששמת את צנזורה במרכאות, אני מאמינה בחלומות כראי הנפש. מישהי אמרה עלי שאני לא סתם אישה, אני תופעה, טוב אילמלא הכרתי אותה הייתי נעלבת, עוד יכניסו אותי לסורגים וישלמו חמישה שקלים בכניסה. אבל יש לי מצד אחד ראש ריאלי, ומצד שני אני אוהבת ספרים, והרבה, ומדע בדיוני, אני עושה תמיד כמה דברים בו בזמן, וההספק שלי עצום. אני קוראת המון, וקשה לי להבין את אלה שאומרים שאין להם זמן לקרוא. אני גם חושבת על דברים בהרבה הומור,ובחיים כשאני מדברת עם הילדים סתם כך, על כל אמירה שלהם אני מראה להם את הפן המצחיק, אני יכולה להגיד לך שיש לילדים שלי , אפילו לקטן ביותר, הומור מפותח. כולם אוהבים לקרוא, והקטן ביותר( בן שנתים) גם כן הוא לוקח ספרים, וקורא - גם קורע. כי עוד לא ממש מכיר אותיות, ומחליף בין א' לע ' :) ואני גם קצת צינית, אני חושב שזו דרך להסתכל על החיים "אם זה לא היה עצוב אז זה היה מצחיק" אז למה לבכות - לצחוק עדיף. וזו גם דרך להתנתק מדברים שקורים לך, ולבחון אותם באוביקטיביות. מטבעי אני טיפוס אמפולסיבי, אבל החיים לימדו אותי כמה פרקים במתינות, תודה לאל , לא את כולם. :) ודוקא, דוקא הבעל שלי המתון והיציב, הוא זה שאוהב שוקולד, ומכניס הרבה מתיקות לחיינו באמת טיפוס לא מגביל, לא חונק, אוהב את מרחב המחיה שלו, ומאפשר אותו לאחרים, שונא כשאני לוחצת יותר מידי את הילדים, וחושב שהדרך לגדל אותם זה.עם הרבה אהבה ונתינה ( אני מסכימה בקטע הזה, רק שדעותינו חלוקות לפעמים במושג אהבה, ועד כמה לאפשר דברים לילדים).וכשאחותישאלה אותו "מה זה הקישקושים האלה על הקירות" העמיד פני נעלב ואמר "זה לא קישקושים, אלה ציורים".

11/01/2001 | 11:29 | מאת: רוז

נכון, היה לי נורא צפוף לאחרונה, אז בעלי ביצע כמה מהפתרונות שחשבנו עליהם, וחלק נוסף בקרוב יתחיל הביצוע. ושמתי לב שדוקא כשנפתרת בעיה , אז הסיוט מופיע, נגיד דוקא כשסימתי את המבחן, וקבלתי ציון מעולה, אני אחלום בלילה על נכשל, או שאני לא מצליחה לקרוא את השאלות, וכאלה דברים, שמת לב שבסוף הצלחתי להוציא את המסטיק? וחוץ מזה אני אחת ממחזיקות ענף המסטיק של עלית.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב