יום נטול פוליטיקה.
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אני בעד.
רוז יקרה, אם כך, יש לנו קואליציה של בוקר, ואנחנו יכולים לשוב לענייננו. כתבתי לך משהו על ההתנגדות שלך לספרי הארי פוטר ולצנזורה שאת מטילה על ספרי ילדים (כמי שכותב ספרי-ילדים, זה מחריד אותי, כמובן). זה מחזיר אותי למחשבה על מה שבאמת קורה לילדים החיים בחרדה יומיומית בהתנחלויות וביישובים בשטחים, ועל הדרך שבה הוריהם מתמודדים עם הנושא. האם באמת צנזורה על ספרים היא הדרך להגן עליהם? ואולי דווקא ספרי ילדים, ויכולת להסתייע בכוחו של הדמיון, היא הדרך המתאימה? גם ילדי הקו הירוק חרדים לא מעט בתקופה האחרונה, ונדמה לי שכדאי לחשוב על השימוש בספרי-ילדים כדרך לסיוע ולהפגת חששות. מה דעתך? דרור
הי דרור, אני מחרימה את הארי פוטר כדי לקרוא אותם, אחר כך יש תור של הילדים לספרים. הם קראו את כולם, מה קרה לך? שכל הילדים ידברו בפוטרית והם לא יבינו? אבל ברצינות, אני קוראת את ספרי הילדים, כי אני מאוד אוהבת ספרי ילדים, כמו שאמרתי לצביקה, ניקוי ראש אמיתי, בלי תסביכים חולניים של סופרים מבוגרים. לפעמים כשאני רואה ספרים ממש חסרי תוכן, או שמכשירים כל מיני לאוים (כמו לשקר, ולנקום, ספרי צוציק, וכאלה ,ניבול פה וכדומה) אני לא אוהבת אותם, הילדים לבד מבינים איפה הבעיה, וגם לא יכולים לומר לי מה הספר תרם להם. ספרים שבין השורות שלהם יש הטפה אנטידתית וכו' לא עוברים את הסף, גם אם יצבעו אותם ב-42 צבעי פסטל, ויגידו זה ספר ילדים. חוץ מזה מדע בדיוני הולך מצוין
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
