טראומה ועודף משקל

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

שבתי וקראתי את העץ הארוך שבו שוחחו צביקה ואלון, וגם רוז, על עודף משקל. אתמול חשבתי שמדובר בשיחת סרק מיותרת, וכעת אינני בטוח בכך. אולי זו ההזדמנות לבדוק גם עם שאר משתתפי הפורום את הנושא, ולשאול האם יש קשר בין תגובות לטראומה לבין עלייה במשקל. בנוסף, ניתן לשאול האם יש קשר בין ההתמודדות עם עודף משקל לבין יכולת ההתמודדות עם הטראומה. אשמח לשמוע גם את תגובות המשתתפים הסמויים (בעילום שם, כמובן). דרור

11/01/2001 | 13:49 | מאת: רוז

משהו שביתי הקטנה הביאה מהגן. ונראה לי שזה פשוט תפור עלינו . שני עיגולים - דתיה בן דור. שני עיגולים מאוד עגולים נפגשו ברחוב המעגל, ומיד גילגלו שיחה. מה שלומך? עגול. תודה! ואיך אצלך? שלא תדע. מה הצרה? הצורה!!! נמאס לי להיות עגול ונפוח להתגלגל בעולם עם כל משב קל של רוח. ולסבול מסחרחורת באופן קבוע. הוי, מי יתן והייתי ריבוע! ריבוע? מדוע? כי ריבוע אינו מתגלגל כידוע. הייתי מוכן להיות בשמחה מרצפת. (כזו של מדרכה). ולהיות נרמס ונשחק ונדרך? שאלפי סוליות ירמסוך בסך? שעלי ידרכו ? לא בא בחשבון. אז מה להיות? מצאתי. חלון! ולהיות תקוע בקיר של אבנים? לא בחוץ ולא בפנים? לא כדאי. אז אולי אהיה משולש ודי? משולש חדש? או משולש משומש? לא חשוב, העיקר משולש של ממש. עם שלוש צלעות ושלוש פינות, זה מה שאני רוצה להיות. ואם אפשר אז בבקשה. משולש של תזמורת כלי הקשה. לחטוף מכות בכל קונצרט זה עתיד? לא. תודה.... אז אולי משולש של מגן דוד. לשאת כל הזמן משולש על הגב? לא. זה לא בשבילי. אז אולי כדאי להיות פשוט קו. קו ישר ומתוח. זה הרבה יותר בטוח. כמו למשל, חוט חשמל, או פס של פיג'מה או קו של תוים, או קור עכביש, או שולים של כביש, או קו רוחב או קו אורך או קו הבריאות (אוי אמרתי שטות) או מיתר של כינור או גיטרה או נבל. או סתם - חבל. קו ישר? זה בעצם אפשר. אם תנתק את הסוף שלך מן ההתחלה ותתמתח כהוגן. תהיה קו ישר. רעיון נהדר אני כבר מנתק! אבל...אבל אני לא יודע איפה אני מתחיל ואיפה אני נגמר. מר לי מר. כבר ניסיתי הכל. התעמלות ומסג', ואמבטיה קרה ודיאטה, ויוגה, וכלום לא קרה. נשארתי עגול טפשי ונפוח. כך אשאר לעולם, זה בטוח. אל תתיאש ידידי החביב. להשתנות זה לא קל, זה יותר מקשה , אבל אם תשתדל עוד יגיע היום-ותהיה משושה. אגב שמעתי שאומרים שדוקא השנה. עיגולים זה במודה, כלומר- באופנה. מה אתה סח? עיגולים זה במודה? לחיים! האח! נשירה! נירקודה! אני מודרני! אני באופנה! אני נשאר עגול לפחות עוד שנה. שלום ידידי, להתראות בשמחות! והתגלגל לו בצחוק, במורד הרחוב.

רוז יקרה, השיר נחמד, ואם היינו מדברים אל דיאטות, הוא היה גם מתאים. אבל אני ביקשתי לדבר על משקל עודף ועל הקשר שלו לטראומה, ואשמח לקבל על כך תגובות מהמשתתפים. דרור

11/01/2001 | 18:34 | מאת: אלן

דרור אני מכיר את הבעיה הזו מקרוב , אני בעל משקל עודף , יש לי 113 ק"ג . לכך סיבות רבות תוך עיון באתרי אינטרנט למדתי שהתרופות לטראומה משמינות ביותר . התרופה שאני לקוח סיפרמיל מעלה את התיאבון ואת הרצון לאכול . הסיבה השנייה הוא התקפי-חרדה ופניקה לפעמים כשאני נוסע באוטובוס וראשי מתחיל להסתחרר אני זקוק לסוכר זמין ומיידי ואז אני אוכל קצת שוקולד וזה באישור הדיאטטנית שלי . אני עושה דיאטה עשירת סיבים ובמאכלי עשירים בסירוטונין דבר אשר סותם לי את הקיבה ומרגיע התקיפי רעב . אני מאוד ממליץ . הסיבה העיקרית להשמנה יתר חוץ מן סיבות שפירטתי הוא הרצון להתפנק ולקבל פיצוי על הסבל והכאב שאנחנו עוברים. למדתי שאוכל הוא לא דבר מפצה אלא בריחה מהתמודדות , כמו אלכוהול ,סמים . אוכל עבורינו זה סם , אם מצב החרדה יורד או היכולת לחתמודד עולה אז מתחילים לאכול פחות . אני הצלחתי להוריד 8 ק"ג בחודשיים וזה די הרבה . אך נעצרתי , אך אני מתנחם בכך שאינני עולה במשקל כרגע וזה גם חשוב . אלן

11/01/2001 | 19:15 | מאת: רוז

תגביר פעילות גופנית אלן, אם תשים לך זוג אזניות ווקמן, טרנינג ונעלי ספורט, תגלה שהליכה אפילו סביב כמה בלוקי בנינים בשכונה, וכמה סיבובים כל פעם, כל יום יעזרו לך להשיל מהר מאוד עוד כמה קילוגרמים, יעשו לך טוב על הלב, כי אני יודעת שאין לך כמו כמה קילוגרמים מיותרים בכדי להוסיף על הדיכאון.

אלן יקר, אכן, יש תרופות הגורמות להשמנה, וכפי שציינת יש באכילה גם מעין פיצוי. למעשה, בהשמנה ובאכילת היתר יש משום הכרזה על הפגיעה. הרי בניגוד לכל סוג אחר של פציעה, את הלם-הקרב לא ניתן לראות, וזו אחת הסיבות להתעלמות ולחוסר ההבנה שמגלה הסביבה, וגם משרד הביטחון. ההשמנה היא עדות לכך שקיימת בעייה אמיתית, גם בגוף. דרור

12/01/2001 | 03:31 | מאת: צביקה קומיי

הלן בהצלחה בדיאטה צביקה

11/01/2001 | 20:03 | מאת: יהודה

טוב כשיו אני באבת כאן אז אצלי בדיוק להיפך אני נראה כמו אחד שסובל מתת תזונה אני ששוקל רק 67 קג היו לי הרבה מלחחמות עם אורה עעל זה שאני לא אוכל ימים שלמים וזה לא מפריעע לי

11/01/2001 | 21:00 | מאת: אלן

ערב טוב יהודה . יש אנשים שכשקורה להם טראומה מפסיקים לאכול , זה חוסר איזון ולי החוסר האיזון בכיוון ההפוך , אני משמין ורעב כל הזמן .

11/01/2001 | 21:35 | מאת: רוז

מוכר לי מאיפה שהו.

12/01/2001 | 03:27 | מאת: צביקה קומיי

דרור לדעתי יש קשר ישיר ובלתי מוטה בין המשקל והחוויות שלי צביקה כמו כן הקושי להתמודד ולרדת חזרה למשקל שפוי שבת שלום צביקה

מנהל פורום טראומה והלם-קרב