לחברי הפורום היקרים.
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אני מעולם לא עזבתי את הפורום,לא התכוונתי לעזוב ואני לא מתכוון גם בעתיד. פשוט לקחתי חופשה או מנוחה או התאוששות מכל מיני מצבים שונים(זה סיפור ארוך) אבל תמיד הייתי אתכם בגיחות קצרות כדי למלא מצברים.תתפלאו,אבל בלי שתרגישו עזרתם לי למלא מצברים בעצם נוכחותכם בפורום והשיחות שניהלתם בעמצאות הפורום. עזרתם לי מאד ואני מודה לכם על כך. אלי.
לעונג לי, לחשוב שעזרתי לך, ובלי להתאמץ........ בכייף. א.ב.צ.
וואי וואי, איזה צנוע אתה........
אלי יקר, תודה על ההבהרה הקצרה והחשובה שלך. בדיוק לשם כך קיים הפורום הזה. לפעמים, מי שמציץ בנו מבחוץ, לא מבין מה אנחנו עושים כאן. אבל מי שקורא רק את מה שנכתב, מחמיץ לעתים דברים אחרים. רוב חברי הפורום הזה אינם משתתפים בו באופן פעיל, אבל אני יודע עד כמה חשוב להם לראות אותו ממשיך להתקיים, כמו בית שתמיד מותר להם לשוב אליו. אני יודע שאתה כאן, ושאתה קורא את מה שנכתב כאן, ואני מנסה לחשוב מה קורה לך בימים שאינך משתתף בפורום. אני מקווה שהמצברים מתמלאים לאט לאט, וטוב שאתה יודע שגם כאשר אתה שותק אנחנו כאן אתך, מחזיקים לך אצבעות, ונקבל אותך בשמחה כאשר תשוב אלינו. להתראות, דרור
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
