איפה אתן ........למה לא שומעים את קולכן פה.
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אני מבינה שכל אחת נמצאת במקום אחר ,מקום משלה, ובכל זאת, יש בי תרעומת על כך שאנחנו ממעטות לעשות עבור עצמנו. ולצאת ולהציג את מחאתנו בקול. יש איזה קשר של שתיקה, או שיתוף פעולה שהרבה נשים שותפות לו, וחבל. ממה החשש הגדול לבוא ולתרום מספר מילים, ואולי בכך להעשיר דיון חשוב, להעיר ולהאיר פינות חשוכות. בואו, הביטו לפחד בעיניים,האם זה לא עדיף על לאפשר לאותו פחד לגדול בתוכנו כסרטן. מירב
צביקה
שלום. קיימת השקעת אנרגיה וכוחות נפשיים גם בהכחשה, הסתרה, או חוסר התמודדות לכאורה. לקח לי המון זמן להבין זאת. אתן חזקות. זו עובדה מפני שלהיות במקום הזה שלכן צריך הרבה כח, ויש לכן את זה. ביחד אתן כח. אל תתנו לכח הזה להתבזבז. דברו, שתפו פעולה, כי יחד תגיעו להשגים. אני מצידי מוכן לעשות הרבה למען שיתוף פעולה שלנו, בני הזוג. דרך צלחה. א.ב.צ.
תרכזי את הכוחות שלך ותתמקדי במה שאת רוצה להשיג, ואולי תקבלי תוצאה, ככה תקבלי כמה איחולי הצלחה ואולי איזו קול ענות חלושה, לפני שהפורום שוב שוקע בשנת דוב עמוקה. יכולת לגייס קצת יותר סימפטיה אילמליי הופעת כדון קישוטית חסרת טקט בעצמך, עכשיו, אבוד לך. אף אחד רציני לא יתן בך אימון באמת.
למירב, ולכולם, אני מצטער לקרוא את הדברים שרוז כתבה כאן. לא מעט פעמים ביקשתי ממנה לחשוב לפני שהיא פוגעת במשתתפי הפורום, וכנראה שהיא אינה יכולה להתעלם, לפעמים, מן היצר הרע. בדרך כלל רוז היא אחת המשתתפות הפעילות והחשובות בפורום שלנו, ובדבריה יש הרבה חוכמת חיים ורצון לעזור לאחרים. אבל לפעמים, היא נאטמת ושוכחת לנסות ולהבין את רגשותיהם של האחרים. כאשר זה קורה, אני מציע לא לכעוס ולא להילחם בה אלא פשוט להתעלם, ולהמתין עד יעבור זעם. יכולתי, אמנם, למחוק את דבריה של רוז, אבל אני חושב שהיום, לאחר כמעט שנתיים של פעילות, אנחנו חזקים דיינו כדי להתגבר על הפרעות כאלו. גם מחוץ לפורום יש רבים שאינם מבינים את הלומי-הקרב, ועלינו ללמוד ולחיות עם ההפרעות האלו. הדברים של מירב, ושל שאר נשות הלומי-הקרב, חשובים מאין כמותם, ואסור שהערה כמו זו של רוז תהרוס את הדבר העדין הזה, שנבנה כאן במאמצים רבים. שבת שלום, דרור
חחחחחחח....מצאת לך כאן אלופים בלספר סיפורים ולגלגל את הכדור הלאה דיבורים כמו חול-ואין מה לאכול!! מתי יפול לך האסימון ותביני שהגברים כאן הם למעשה....."הנשים"!!! ואתן הנשים אחלה גברים!! לכי תדליקי תמזגן ותקררי לך קצת תוואבוס!! חבל לך על הזמן...תאמיני לי אם הגברים האלה היו נשים הם כולן היו עומדות בלילה בתל-ברוך....מזל שהם מקבלים קיצבה!!
קרא את הודעתי לרוז. החלף בן השם רוז לשם אור. אתם בדיוק באותה רמה באותו מקום. א.ב.צ.
במקום לחפש פיצויים תצאי מהבית ולכי לעבוד מוצצת דם מוצצת דם
למה מה? זה הדם שלך? מאיפה צצת אתה?
מירב הי, מהניסיון שלי (וסליחה דרור) הפורום הזה הוא לא הבית שלנו. כבר אמרתי בעבר שכמעט בכל פעם שהעליתי דברים משמעותיים ואמיתיים מבחינתי, לא זכיתי לתגובות משמעותיות. לכן מאוד הופתעתי מהתגובה שלך וזה דרבן אותי להמשיך ולכתוב. אני לא מכחישה, לא מסתתרת ולא מתחבאת זה אחד העקרונות שעל פיהם אני משתדלת לחיות את חיי. יש משהו מתסכל, שבאמצע רצף משמעותי, אנשים מתחילים לכתוב שטויות וכבר נכתב על זה מספיק. בתור התחלה, אני מציאה שנקים פורום בשבילינו הנשים וכמובן נזמין את הגברים להצטרף ונמשיך להצטרף אליהם. כבר אמרתי שלפורום הזה יש תפקיד מאוד משמעותי וחשוב ואני לא אחשור עליו אבל לפי דעתי יש מקום לפתוח פורום בן זוג – מה דעתך? דעתכם? ליאורה
למירב - ליאורה ולכל חבריי שלום לאור התגובות כאן לפועלן של הנשים אשר מנסות בכל כוחן להמשיך ולאפשר למשפחה לתפק כמשפחה למרות הפגיעה הקשה של ראש המשפחה. מסכימה אני איתך ליאורה שאנו צריכות להקים לנו פורום משלנו אשר בו נוכל להעביר ידע ולתמוך אחת בשניה ברגעים קשים וקשים פחות מבלי לקבל תגובות מעליבות וציניות מאנשים שלא חוו או חיים את אשר אנו עוברות. ביום יום. אני רוצה לציין רק שאל ישכחו כל המלגלגים שבזכות הנשים עבר החוק בכנסת שאומר שנפגעי הלם קרב אינם חולי נפש, ובזכות החשיפה האישית שלנו הרבה אנשים היום יודעים מהו הלם קרב בכלל ומהן התופעות ולכן אני פונה לכל הנשים שרוצות לעשות למען עצמן ובכך לעזור למשפחתן להתחבר אלינו, עמותת משפחות נפגעי הלם קרב טל' 04-9930919
יהיה לי חבל אם בנות הזוג יעזבו את הפורום - קולכן חשוב. מה עוד שלדעתי ברגע שיפורסם הפורום החדש כל מי שקשה לו להתמודד עם מצוקותיו יבחר לחדור ולהפריע גם בפורום החדש. אני מזמין אתכן להשאר כאן אתנו ולשנס מותניים יחד - כי בזה כוחנו. ובינתיים פשוט להתעלם ממי שבוחר לא להיות שותף במאמץ שלנו לעזור לעצמנו, כפי שאת שמה לב אני נמנע מלהגיב לכל הנודניקים והפסיכופטים שפשוט לא מבינים שיכולים הם להעזר ולעזור ובוחרים להחצין את הפחדים והמצוקות שלהם/ן בדרכים לא יעילות למאמץ שלנו מזמין אתכן להשאר לסייע ולהסתייע שבת שלום צביקה נ.ב הבקשה / הזמנה לא באה ממקום של חרדת נטישה אלא להפך ממקום של כוח ורצון טוב
ליאורה יקרה, חבל שאינך מרגישה כאן בבית. הפורום הזה הוא בית לכל מי שרוצה להרגיש בו בבית. הסיבה לכך שלא זכית לתגובות 'רציניות' עד כה, נעוצה בכך שהמשתתפות הפאסיביות של הפורום הזה לא הגיבו לדבריך. אינני חושב שהקמת פורום נוסף תפתור את הבעייה. להלומי-קרב רבים קשה לשתף את נשותיהם ברגשותיהם, ודווקא הפורום הזה הוא מקום שבו אפשר להפגיש את שני הצדדים, ולנסות למצוא את הצדדים המשותפים. היכולת שלך, ושל אחרות, להשתתף באופן פעיל בפורום שלנו, תהפוך אותו לבית אמיתי גם בשבילכן, שהשפעותיו יקרינו גם על מה שקורה בכל בית. אני מאמין ששיתוף ואיחוד כוחות עשוי להועיל לכולם. לא כדאי להיות מושפעים מן הפוליטיקה הישראלית התוקפנית, המתאפיינת על-ידי חוסר שיתוף פעולה והפרדה לסקטורים קטנים. משפחות הלומי-הקרב זקוקות לתמיכה ולחיזוק, ולשם כך כדאי לשתף פעולה ולפעול יחד. אני מזמין אותך להמשיך ולהתעקש להעלות כאן את דבריך. לא תמיד תקבלי את התגובה שלה ציפית, ואין זה אומר שדבריך אינם חשובים. לפעמים, משהו שמישהו כתב כאן בפורום מסייע למי שקורא את הדברים, ואינו מגיב עליהם באופן ישיר בפורום. אני בטוח שדבריך יסייעו לרבים ולרבות הקוראים אותם, גם אם אינם יכולים עדיין להגיב עליהם. שבת שלום, דרור
מירב יקרה, אני מברך על הקריאה שלך לנשות הלם-קרב לבוא ולהשמיע כאן את קולן. זוהי אחת ממטרות הפורום שלנו, ואני מנסה לעשות זאת כבר זמן רב. אני יודע שזה לא קל. גם להלומי-הקרב קשה לדבר על עצמם ועל קשייהם, והדבר אורך זמן רב. מי שיקרא את הפורום שלנו מתחילתו, יוכל אולי להבין את התהליך המיוחד שעובר כאן כל אחד מן המשתתפים. אני מצטרף אליך, ומזמין את כל נשות ההלומים להצטרף אלינו ולהפסיק לשתוק. שבת שלום, דרור
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
