פילגש בגבעה - הסיפור- לא.ב.צ. ...

הסיפור מובא בספר שופטים מפרק יט והלאה היתה תקופה שלא היה מלך בישראל, ועם ישראל חטא, מיכה עשה פסל, ואף אחד לא מיחה. שבט בנימין היו מושחתים ביותר, היה יהודי משבט לוי, היתה לו פילגש, שזה לפי המנהג היהודי, אישה שחיה איתו, ויש לה זכויות כל אישה, אלא שהוא לא נשא אותה בחופה וקידושין, אבל היא נחשבת אשת איש. אותה פילגש ברחה מבעלה, מכיון שהיה אדם קפדן, אחרי 4 חודשים שהיתה אצל אבא שלה, הלך האיש להחזיר אותה אליו, הוא שהה בבית חמיו כמה ימים ואחר כך חזר עם האישה הנער והחמורים, בלילה, הוא הגיע לגבעה של שבט בנימין, שם אסף אותו כהכנסת אורחים, איש משבט אחר, אבל שגר באותה גבעה, והוא לן שם, אלא שאז כמו בסדום ,כמה בני בליעל צרו על הבית וביקשו את הגבר , אבל בעל הבית לא הסכים, התחנן, ואפילו הציע את אישתו , לבסוף הוצאה הפילגש החוצה, הפושעים התעללו בה כל הלילה, ובבוקר הגיעה איכשו עד לפתח הבית שם מתה, הבעל לקח את הגופה שלה, וכשהגיע לביתו, חתך אותה ל-12 חתיכות ופיזר אותן בין השבטים, להגיד שאם עד כדי כך פשטה השחיתות כולם צריכים לשאת באשמה. נאספו כל בני העם, על שבט בנימין וביקשו את הסגרת הפושעים, כדי להענישם, אבל שבט בנימין סירבו, ואז החלה מלחמת אחים, שלושה ימים של מלחמה שבסופה נותרו ועוד 400 בתולות מבנימין, ו-600 גברים לא נשואים, בני ישראל החרימו את בני בנימין, ואסרו לתת את בנותיהן לבני בנימין, מכיון שהיה חשש שלא ישאר זרע לבני בנימין, יעצו לבני בנימין, ללכת ביום שהיה לבנות שילה מנהג בכל שנה ושנה לצאת במחולות, אז שיחטפו להם נשים וישאו אותן, כדי שימשך הזרע. הם הוזהרו לא להסתכל על היופי, או דברים אחרים, אלא פשוט להתכוון להמשך השבט. וכך לא יוכלו בני ישראל לעשות דבר כי הם לא מסרו את הבנות, אלא זה היה בכוח. הנישואין היו בחופה וקידושין, ובת שלא רצתה להיחטף, פשוט לא הלכה עם החוטף, זו היתה השעה היפה של הבנות הפחות יפות , והבוגרות, ומי שלא הצליחה להינשא, נחטפה. עד כאן, האונס היה של הפילגש, ע"י מספר פושעים, העונש היה קולקטיבי בגלל שלא הסגירו אותם, וכל הסיפור של מחולות ט"ו באב היה עוד לפני כן, ואחרי כן, החטיפה האמיתית היתה פעם אחת, אחר כך הוזהרו לא לעשות את זה יותר כדי שהמנהג לא יפסק אם הבנות תחשושנה, אבל עובדה, שהמנהג הזה הפך לאיזשהו שעשוע כלל שבטי, שהתקבל באותה עת. והפך לאי זהו עד כאן, ובא לציונה גואל שבוע טוב לכולם.

לפחות דבר אחד נישאר מאז ועד היום... בני ישראל היו ונישארו....חרמנים!!

לרוז שלום ניתוח הסיפור בכלים אחרים מובא באתר הבא: http://www.hofesh.org.il/freeclass/parashat_hashavua/99/9903_vayera/vayera.html במיוחד החלק הראשון במאמר צביקה

בוקר טוב, אתה לא צריך לשלוח אותי לשם בשביל לחדד את השאלה הזו, כ לפניו עמדו המפרשים ודנו בשאלה , גם בסיפור של לוט וגם בסיפור של פילגש בגבעה,יתרה מזו הם עמדו ושאלו יותר שאלות ממנו. הוא לא חידש לנו כלום זה לא מובן לנו,לפי שום סטנדרטים. על סיפור העקדה אני רק יכולה לומר, שצריך להיות גדול לפחות כמו אברהם אבינו, בכדי להבין . פחות ממנו, פשוט לא שייך. יום נהדר צביקה, אם כי קשה להגיד על יום כזה נהדר, כשמכירים חללים מפיגועים, אבל מה לעשות הכל משמים, ועלינו מוטלת המלאכה להמשיך .

ואי וואי איזה קונטרה.....

בודאי התכוונת לוט ובנותיו, נוח ובניו, ובענין דינה ,האנס , לא מבני העבריים. אלא בן חמור כן ויש עוד. אבל, נוח לא היה יהודי, נוח היה אבי כולנו, כי כולנו בני נוח, יהודים וגויים, אנחנו מבני שם וגם הישמעלים, כל השאר הם בני חם, ויפת. גם לוט לא היה יהודי, וגם שכם בן חמור, לא היה יהודי יהודי זה מי שהיה בהר סיני וקיבל את תורת משה, גם הערב רב שיצאו עם בני ישראל , הפכו למעשה ליהודים בקבלת התורה, וגרמו הרבה צרות. כל מה שלפני קבלת התורה הוגדר כעבריים, ולא עבריים, היהודים הם צאצאי העבריים. אבל לא תמיד. תראה, אילו רצו "ליפות" יכלו לא לכתוב הרבה דברים אחרים, ולהעלים דברים מכוערים, אבל דוקא הכתיבה של הסיפורים , ללא צנזורה מעידה אלף מונים על נכונותם, אבל מה שזה מלמד, זה על הטבע האנושי, יהודי או לא, כולנו יצירי האל, ועל כולנו לשמור על סטנדרטים אנושיים, שום אונס אינו אנושי, שום גרימת מוות אינו אנושי. ועל יבש גלעד יצאו למלחמה בהתיעצות עם האל, לא סתם, ובנות שילה, לא ניתנו בכוח, נחטפו, אבל אם אל רצו לא נישאו. ואנחנו לא קראים , ולא נצמדים רק למקרא, ואין פנה שום ויכוח תיאולוגי, פשוט מעשה שהיה, ומה שנלמד, ומה לדורות, בסה"כ ריקודי ט"ו באב היו עוד לפני מעשה פילגש בגבעה, ענין החטיפה של בנות נוצר בעקבות מעשה פילגש בגבעה, ולדורות הפכו את זה למעין מנהג, ש..כן, נועד גם לפרוץ מוסכמות. אבל תראה, היה או לא היה, רק מגיע ט"ו באב, בתאריך העברי, כל הארץ חוגגת, סיבה למסיבה, חג האהבה, במקרא היום הזה לא נקרא חג האהבה, זו המצאה יחסית חדשה. שיהיה לך יום מצוין.