שיר להלום-קרב, מאשת הלום-קרב (ה)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

במקרה נפל לידי שירה של רחל שפירא, המושר על-ידי חוה אלברשטיין, המוכר כל-כך לכולנו. עד היום כמעט שלא הקשבתי למלים, ופתאום הבנתי שבשיר מדבר אשתו של הלום-הקרב אל הלום-הקרב. ולפתע, הפך השיר הזה למרגש כל-כך, ולקשה כל-כך. ואולי, בפורום שלנו, השיר הזה יכול להיות גם המסר לנשות אשת הקרב, מסר שיסביר במשהו למה זקוקים הלומי-הקרב ברגעיהם הקשים. כשאתה חיוור מצער מתחפר בשתיקתך תן לי לדבר אליך וללכת בין צלליך להיות אתך לא אשאל אותך מדוע לא אחריד את בדידותך זהירה, כמו מהססת באותות חיבה וחסד אדבר אתך. יש בי כוח, יש בי כוח אל תחוס עלי אל תפריע לקוצים שלך לשרוט את רגלי. כשאתה עייף עד מוות לא נרדם בחשכה בשעה שסיוטיך מרצפים חלומותיך- אשאר אתך על ידך אני נודדת בין שנתך ליקיצתך המילים שלי שבירות הן וכפות ידי קטנות הן אך הן לצידך. כשאתה חיוור מצער כשאראה, או כשתאמר לי חרש, חרישי כי מתיך מתקבצים גם אני ארכין ראשי לא אשאל אותך מדוע לא אחריד את בדידותך זהירה, כמו מהססת באותות חיבה וחסד אדבר אתך

07/08/2002 | 16:28 | מאת: אלן

שיר נפלא , עצוב ומרגשה . הכל -כך קרוב אלי . לא יודע למה ? אך המילים כל -קרובים להוויה שלי . בידידות אלן

07/08/2002 | 16:48 | מאת: איש הגשם

שיר חובה לכל אשת הלום כמוהו שיר אנשי הגשם של להקת נחלים היום בביצוע הד"צים ואלברשטיין

07/08/2002 | 17:05 | מאת: מירב

שלום לכם בני זוגנו..... השיר הופך את הבטן,אכן, צורב בבשר החי, אבל גם מקומם. אל השיר ואל זו שכתבה אותו אין לי מה לבוא בתלונה, הלא היא כנראה כתבה את רגשותיה, אבל לכם, כול הגברים שהגיבו פה בינתיים, מה ההתרגשות. או אולי.. מה ההתעלמות. זהו שיר , שכבת זוג של הלום מקומם אותי כמו שמעציב אותי. הרצון כמו גם הצורך שלכם לראות אותנו באיזו חד מימדיות, מכעיס אותי. אנחנו שם כתומכות, נותנות כתף, עומדות דומם לידכם בכל רגע של כאב, נשרטות מתגובותיכם, ממשיכות לתפקד זבות דם, מושפלות מאמירותיכם, ממשיכות לחייך לעולם, זועקות מכאב ומבדידות ממשיכות לראות אתכם בסבלכם בתוך בועה, לא רואים אותנו, עסוקים בכאב , רק בכאב שלכם. בטוחה שמי שרגיש כאדם, סובל ומודע לקושי שלנו לידכם, אך איך שהוא אני שומעת וזו לו פעם ראשונה את הצורך שלכם, שנהייה שם , שקטות, מקבלות, ממשיכות לא משנה מה וכמה מתקפדות כי כך אתם צריכים אותנו..................... ומה עם מה שאנחנו צריכות כבר אלפי דקות, מאות ימים, שנים אין ספור. שאלתם פעם את עצמכם איך זה לחיות בחסר הזה?????? האם חיפשתם איזה שיר שאולי כתב הלום לאשתו ההלומה ולילדיו, על הכאב והחסר האין סופי ברוגע, אהבה, תשומת לב, שותפות, ועודדדדדדדדדדדדד אנחנו חיברנו את חיינו לחייכם לא כדי להיות מטפלות, ממש לא, רק כדי להיות בנות זוג, בזוגיות שווה, מלאת אהבה רוך, וחם. ומצאנו את עצמנו בתופת. ואם זה לא מספיק אז גם לקדש את זה כל פעם מחדש בשירים וסיפורים. תתעוררו חבר'ה יקרים, כואב לכם, אבל , כואב מאד גם לנו! מירב

07/08/2002 | 17:49 | מאת: רוז

בדרך כלל כשכואב לבנאדם משהו, הוא מרגיש את הכאב שלו ומתרכז בו, קשה לו לחוש הזדהות עם הכאב של האחר,או להתרכז במשהו אחר. אמפטיה אדם סובל מקבל בדרך כלל ממישהו שאינו סובל כרגע, אז יש לו את הכוח להשתתף, ו\או לחוש את הזולת, ויש פתגם שאומר שכשיש קוץ ביד כואב כל הגוף כולו, אבל החבר שלך חושב ש"מה זה. , כולה קוץ",

07/08/2002 | 17:50 | מאת: צVקA קומיי

לא מבין מה את מבקשת קחי אחריות על החיים שלך ועל הבחירות שעשית ועושה גם היום צביקה

מירב יקרה, את כה צודקת. כמו בתחומים רבים אחרים, ובמיוחד בכל מה שקשור בצבא ובמלחמה, גם השיר הזה נכתב מנקודת ראות גברית, למרות שנכתב על-ידי אשה. הבאתי לכאן את השיר הזה, משום שהוא משקף במדויק את תחושותיהם ואת צרכיהם של הלומי-הקרב. מדובר, כמובן, בתחושות סובייקטיביות, מעבר לטוב ולרע. עד שהתחלת להשתתף באופן פעיל בפורום שלנו, ואתך מספר נשים נוספות, טבעי היה שנקודת הראות הגברית הנחתה גם את הדיון בפורום שלנו. אני שמח, שאת מעלה כאן את הצד השני, הראוי להתייחסות רצינית לא פחות. וכעת הכדור עובר אל הגברים. האם גם אתם מסוגלים להבין מה מרגישות נשותיכם, ולמה הן זקוקות, כאשר עליהן לשאת במעמסה הזאת במשך שנים כה רבות, ללא כל תמיכה וחיזוק? נדמה לי, שגם אם נחפש, לא נמצא שיר שיבטא את צרכיהן של נשות הלומי-הקרב. ואולי זה הזמן להציע לחברינו, שבעבר הרבו כאן בכתיבת שירים, להציג בשיר גם את הצד הנשי של הלם-הקרב. ועד שזה יקרה, המשיכי לעורר כאן את הבדיקה העצמית ולערער קצת את הדעות הקדומות. דרור

07/08/2002 | 20:56 | מאת: רותי

נכון !!!! מי כתוב את השיר שלנו ??. את הצד הכואב שלנו ???. רותי

07/08/2002 | 21:16 | מאת: לי

מירב, מחזקת את ידייך בכל מילה שכתבת! למה "אל תחוס עלי" בשיר, אנא חוסו עלינו- אנחנו גם בני אדם. השיר אכן נפלא אבל השורה הזו מזכירה לי שיר שונה לגמרי שממש לא מתאים ובר השוואה לשיר הזה- פרט לשורה הנ"ל בה האשה מבטלת את עצמה לגמרי. השיר ההוא הוא:" זמר שלוש התשובות" נדמה לי שמו ששרה רבקה רז. אנחנו מוכנות באמת ובתמים להבין את הקשיים שלכם, למה שלא תנסו להבין את שלנו, להבין באמת!!!!!!

07/08/2002 | 21:31 | מאת: איש הגשם

ומשום מה היתה לי הרגשה שכאילו לא איכפת לנו ממכם נשותינו ואנו עושים בכוונה להרע למי מכם אנו ברגעים טובים חושבים עליכם במיוחד ויודעים לפרגן גם לפעמים רק שלא תמיד הדבר תלוי בנוhttp://doctors.co.il/forums/read.php?f=66&i=39413&t=39353 אז זה בשבילך ומקווה שלא תכעסי עלי הכול ברוח טובה וכבר מעביר המכשיר לזוגתי יש לה הרבה מה להגיד להגנתי ואיייי איזה פחד

07/08/2002 | 17:44 | מאת: צVקA קומיי

לדרור למיטב זכרוני כבר הזכרנו את השיר בעבר צביקה

07/08/2002 | 18:03 | מאת: רוז

?

צביקה יקירי, זיכרון איננו הצד החזק שלי, וטוב שאתה כאן, להזכיר. אבל לעצם העניין, אולי טוב שכך הוא, כי בשבילי השיר הזה חדש ורענן, והנה הוא העלה כאן זווית מעניינת של הנושא שלנו. אני קורא בעניין רב את הדברים שאתה כותב כאן לאחרונה. אני מציע שנמשיך את פרויקט ה'יומן' שלנו, ונפתח עץ ועוד עץ, כדי להעשיר אותו. לילה טוב, דרור

07/08/2002 | 17:56 | מאת: רוז

לא מאמינה שלא ראית את זה עד עכשיו.....מענין, אם יעשו סקר וישאלו סתם אנשים מהישוב, מה אומר השיר הזה, אם מישהו ידע לפרש נכון את השיר.. ויש עוד כמה, באותו נושא. "לילה לא שקט" של ארצי למשל. והשיר ההוא שמתחיל ב"היעדים מטוהרים והרוסים.... ומסים כל בית ב "אבל פניך נערי נותרו שונים" ... ועד כמה שאני זוכרת, אחרי כל מלחמה נכתבו כמה שירים כאלה,,שהתקבלו כ"להיט" תקופתי, בגלל שהם תיארו דברים , שאנשים הרגישו ולא ידעו להסביר.

רוז יקרה, אני נאלץ להודות, שבדרך-כלל אני לא מתאמץ להקשיב למלות השירים המושמעים ברדיו. בעיקר משום שזמרים מעטים שרים באופן שניתן לזהות את המלים. וכך, אני מקשיב בעיקר למנגינות, וכשבמקרה אני רואה את המלים המודפסות אני תמיד מופתע. וכך, למרות ששמעתי את השיר הזה פעמים רבות, לא חשבתי כלל על תוכנו. מה ניתן להסיק מזה על הרגלים וראיית המציאות? אני בטוח שתהיה לך תשובה על כך. לילה טוב, דרור

08/08/2002 | 00:01 | מאת: א.ב.צ.

שלום לכם. אני מכיר את השיר ואת מילותיו. אני בוחר לראות במילות השיר, זוג ער ופתוח אחד לצרכי השני. זוג שמקבל אחד את השני. בני זוג שערים אחד לצרכי השני. ובנקודת הזמן הזה שבו בת הזוג פונה אל בן זוגה בשיר, ואומרת לו, אתה יכול להיות חלש לידי, אני אתמוך בך, אתה יכול להיות עם הקושי שלך, אני לא אפריע לך להיות שם. זו נקודת זמן שהפוקוס הזוגי נימצא על בן הזוג שעכשיו קשה לו. ובת זוגו אינה מרוכזת בעצמה, אלה נימצאת שם עבורו. באף מקום בשיר לא ניתן להבין שבת הזוג המופלאה הזו, לא מקבלת יחס דומה כשהיא זקוקה לו. באף מקום בשיר לא ניתן להבין שבת הזוג המופלאה הזו סובלת מחסך באהבה וקבלה הדדית. כל שנותר לי לומר לכל המיתקוממות, אל תהפכו את עצמכן לנשים ממורמרות בכל מחיר. לכל מטבע יש שני צדדים, ולכל מערכת זוגית יש שני שותפים. גם אם האחריות לא מתחלקת שווה בשווה, עדיין יש לכם מידה של אחריות. לילה טוב לכם. א.ב.צ.

08/08/2002 | 01:14 | מאת: מירב

א.ב.צ. יקר, קבל חיבוק על הנסיון. מה שנקרה, ניסית לא הצלחת אל תאמין. זה מעניין איך באלגנטיות אתה מנסה לסדר את השיר כך שזו שותפות, וקיימת שם בודאי הדדיות. בא אגלה לך סוד: עוד לא פגשתי בת זוג של הלום קרב, שהרגישה הדדיות בקשר, גם לא שותפות, או רחמנה ליצלן איזון וקבלת תשומת לב. בקיצור, בתור תאוריה זה דיפלומטי ויפה, בתור שיקוף של המציאות זה עני. לצערי עני מידי. נשים בימינו נושאות במשא כבד ואדיר, ובנות זוג של הלום נושאות בו כפל כפליים, אז אולי תפסיקו לדבר על בחירה, ולקיחת אחריות ותתחילו לראות אותנו, פשוט להבין שקיים מולכם אדם, מלא, שלם, מרגיש, כואב, זקוק, עייף. חבל לבזבז את השנים בהכחשה, הדחקה, התעלמות, והתחכמות. פקיחת העיניים שלכם, תביא ברכה לכולם. לכם ולבנות הזוג. וכפועל יוצא לילדים ולמשפחה. אז גם אם לא בא לכם, או קשה לכם, זה באינטרס שלכם. מירב

מנהל פורום טראומה והלם-קרב