מלכוד ? (י) (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
יצאתי אתמול אם אח י לקולנוע לסרט. זה לא היה רעיון מוצלח במיוחד . האולם הקולנוע היה מלא באנשים שבאו לראות את הסרט . התחלתי לחוש לכוד . חשתי שהאוויר שלי הולך ואוזל . לא יכול לברוח כי רציתי להתמודד אם המצב . לא יכולתי להנות מן הסרט . אחרי זמן מה הצלחתי להרגע במקצת , ולהתרכז בסרט קצת . כשהקהל החל להשפך החוצה בסוף ההצגה חשתי מאויים . חשתי שהעולם מסתובב מסבבי , הרגשתי שאני הולך ליפול התיישבתי ולא זזתי יותר . לא נהנתי כלל . חשבתי שאני מתנתק מן הכל . זה הביא אותי למחשבה עד כמה להלום -קרב קשה להנות ממשהו בחיים . לא יכולתי להסתכל על הבחורות היפות שהקיפו אותי . חשתי מאויים גם על -ידיהן . כמה חבל !-:( . היום חשתי התקף קלוסטרופוביה שאני מוכרח לברוח מן הבית , שאני מאבד את נשמיתי . כך שיומיים הללו חשתי מאוד בדיכאון ושאין לי כוח לעשות שום דבר . בידידות אלן
אלן יקר, אתה כותב על הקשיים שעוברים עליך, כהלום-קרב, בנסיונות לצאת מן הבית ולנהל חיים 'נורמליים'. אני מעריך מאוד את הנסיונות שלך שלא להיכנע לקושי, ולנסות שוב ושוב להתמודד איתו פנים-אל-פנים. אבל בזמן שקראתי את מה שכתבת, חשבתי ביני לביני האם באמת זו ההתמודדות שתסייע לך. האם כדי להצליח לצאת מן הבית, עליך להגיע למקומות הומי-אדם, המעוררים בך תחושות קשות של חרדה ומלכוד? אולי עליך למצוא דווקא מקומות אחרים, מחוץ לבית, אולי בטבע, שבהם אין צפיפות כה גדול, והם אינם סגורים במבני בטון גדולים. אולי מקומות כמו פארקים וחוף הים, שבהם אתה יכול לטייל עם כלבך? אשמח לשמוע את תגובתך. להתראות, דרור
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
