האם אני סובל מהלם קרב ?

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

20/08/2002 | 07:36 | מאת: סכיזופריחה

ד"ר גרין שלום רב, אני משתתף קבוע של פורום השירות הפסיכולוגי של ווי-נט והגעתי לכאן מאחר ולא הזדמן לי לשאול אותך שאלות, לא הספקתי..., לפני כשנתיים שירתתי בשטחים כמ"פ מילואים ובמהלך אותו שירות נתקפתי התקף פסיכוטי אשר לאחריו אושפזתי למשך כ- 4 שבועות. אני זוכר שבמהלך אותו שירות בשטחים הייתי חשוף לשתי תאונות דרכים קשות מאד עם נפגעים שסייעתי לפנות מן האיזור, במהלך השירות השתתפתי במחסומים רבים, תקריות ירי, וסיורים רבים. ההתקף הופיע לאחר ש-3 ימים ולילות לא ישנתי, לא שתיתי מספיק והיה חם במיוחד באותה תקופה, גם לא אכלתי מספיק. אני זוכר שחיילי הפצירו בי ללכת לישון אולם אני נכנסתי לאיזשהו טראנס של עירות מוגזמת עם מחשבות שווא על הסיבות לאותה עירות כאשר חשבתי שאני נשלח למשימות לא ברורות הקשורות בתהליך השלום ונקפתי במהלכם הזיות. אני זוכר שהייתי מנהל דו-שיח עם הנהג שלי על השירות בשטחים והשירות בצבא בכלל ויחד העלתי זכרונות מעברנו המשותף בשירות הסדיר, עד כדי כך שנתתי לו לנהוג לאן שרצה ללא שאתן לו הכוונה. אני זוכר שהדו-שיח איתו ועם חיילי בפלוגה העלו לי זכרונות וגרמו לי לנוסטלגיה הזייתית תוך כדי בכי. במהלך ההתקף היו לי הרבה מחשבות שווא לגביי השירות שלי שם בשטחים, הרגשתי כאילו אנחנו מתכוננים למלחמה והפלוגה שלי נבחרה לעמוד בראש המאבק המלחמתי ואני בראשה/שו. נתקפתי גם הזיות לגביי השירות וראיתי כל מיני מודעות פירסומת לגביי המצב הפוליטי עם צבעים עזים (באישפוז שללו את האפשרות שמישהו החדיר לי סם הזייתי לקפה...). אני זוכר שגם היו לי הזיות שמיעה במהלכן שמעתי קולות נפץ וירי. לאחר כשנה וחצי מאותו התקף ואישפוז נתקפתי התקף דומה נוסף ושלאחריו אושפזתי שוב לתקופה של כ- 4 שבועות מאחר והרופא דאז הפסיק לי את הטיפול הטרופתי אותו קיבלתי כתוצאה מההתקף הראשון. ברצוני לציין שלמעט מס' מועט של חלומות הקשורים בצבא בכלל ובמילואים בפרט אינני סובל מתופעות לוואי נראות לעין מאותם התקפים. כיום אני מטופל אצל פסיכיאטר בתדירות של פעם בחודש ומקבל טיפול פסיכוטראפי בתדירות של אחת לשבועיים. אני נוטל תרופה בשם רספירדל במינון של 3 מ"ג ליום. שאלתי היא האם מה שקרה לי נחשב להלם קרב (לפי בדיקות רופאיי מהאישפוזים וכן לפי הפסיכיאטר שלי אני לא סובל מכל מחלה נפשית אחרת...) או יכול להדמות לתופעות לוואי של הלם קרב והאם נראה לך שאצטרך ליטול את התרופות למשך מהלך כל חיי ? בברכה, סכיזופריחה.

לקריאה נוספת והעמקה

ס' יקר, ברוך בואך אל הפורום שלנו. כפי שתגלה במהרה, זה אינו פורום של שאלות ותשובות, או של עצות מקצועיות, אלא קבוצה של חברים, שכולם שותפים בהתמודדות הקשה עם הטראומה. מטרת הפורום איננה להחליף טיפול מקצועי, אלא לשמש כמקום לתמיכה הדדית, ולשיתוף פעולה בין המשתתפים. לכן, קשה היה לי לפנות אליך בכינוי שבחרת לעצמך, שיש בו איזה מסר שלילי, ואם תצטרף אלינו אשמח אם תבחר לך כינוי שיאפשר גם לחברים נוספים לפנות אליך בתחושה נעימה. אם תקרא את אמנת הפורום שלנו, המופיעה בראש העמוד, תכיר את כללי-ההשתתפות בפורום שלנו, שבזכותם אנו מצליחים לשמור, למרות ההפרעות, על קבוצה מגובשת ומיוחדת של אנשים נפלאים. ולשאלתך. מצד אחד, הרקע לאירוע הנפשי שתיארת כאן דומה למה שעבר על רבים ממשתתפי הפורום שלנו, שהוא הגורם לטראומה שלהם. מצד שני, להתקף פסיכוטי יכולות להיות גם סיבות אחרות, הנעוצות בעברך או ברקע התורשתי שלך. כאשר מדובר בהלם-קרב ובפוסט-טראומה, מופיעות אצל הנפגעים תופעות דומות לאלו שאתה מתאר, המחזירות אותם שוב ושוב אל האירוע הטראומטי, והם רואים אותו לנגד עיניהם שוב ושוב, כמו סרט המוקרן בתוכם. אם ההזיות שאתה חווית אינן קשורות ישירות לאירוע טראומטי, יתכן ואכן מדובר בהפרעה פסיכוטית אחרת, שפרצה על רקע הטראומה הצבאית. האם קיימת טראומה כזו בחייך? בדרך-כלל, אצל נפגעי טראומה כל חוויה טראומטית מעלה מחדש את הטראומה שקדמה לה, ומחמירה את המצב. הניסוח המדויק של הקושי שלך חשוב ביותר. האם האבחנה ניתנה על-ידי פסיכיאטר צבאי או אזרחי? הגדרת ההפרעה שלך כהתקף פסיכוטי תמנע ממך את ההכרה כהלום-קרב, ואת אחריותו של צה"ל לכך. למשרד הביטחון יש אינטרס במניעת ההכרה בנפגעי הטראומה, ותהליך ההכרה כנכה צה"ל הוא ארוך וקשה. ומצד שני, אם אכן מדובר בהלם-קרב, חשוב לשוב ולבחון את מהלך האירועים, ולהיוועץ במומחים שמחוץ למערכת הצבאית, ולתבוע את זכויותיך. ההפרעה הקשה עשויה להופיע רק בעוד עשר או עשרים שנה, ואז יהיה קשה הרבה יותר להוכיח את הפגיעה ולזכות בסיוע ההכרחי של משרד הביטחון. אני בטוח שחברי הפורום שלנו ישמחו לשתף אותך בנסיונם. אם תדפדף מעט בפורום שלנו, לא תמצא בו אהדה גדולה לטיפול הפסיכיאטרי ולטיפול התרופתי. לעומת זאת, יש כאן כאלו שבאמצעות טיפול פסיכותרפי ארוך ומייגע הצליחו לשפר את חייהם. אתה מוזמן להצטרף אלינו, ולספר מעט יותר על האירוע הראשוני, כדי שננסה לסייע לך להבין את מקורות הקושי. שלך, דרור

20/08/2002 | 08:24 | מאת: שיניתי לאורי...

תודה רבה על התשובה ד"ר גרין, ברצוניל לציין שההבחנה על התקף פסיכוטי חריף ניתנה על ידי פסיכיאטר אזרחי ולא צבאי ולא נאמר לי על ידי שום גורם אחר שאני סובל מהלם קרב, לא חוויתי שום טראומה הזכורה לי במשך ימי חיי, למעט הטראומה שתיארתי במהלך אותו שירות מילואים בשטחים שם הייתי נתון ללחצים, קיבלתי תחת פיקודי פלוגה נוספת מה שהגביר את הלחץ עליי מאד, רוב הנטל נפל על כתפיי מאחר ולא היה לי סמ"פ, המ"פ השני הפך להיות סמג"ד וגם מצא לו זמן להתחתן בזמן אותו שירות מילואים. ההזיות אותם ניתקפתי לא עזבו אותי למשך 4 ימים עד שקיבלתי טיפול תרופתי מתאים וכולן היו קשורות במצב המדיני, הצבאי והפוליטי שלנו במדינה בפרט ובעולם בכלל, לא ידוע לי על מקרה של אירוע פסיכוטי במשפחתי כך שניתן לשלול את האפשרות שמדובר בסיבה תורשתית לכך. בנוסף, ברצוני לציין כי אני מוכר כנכה צה"ל ברמה של 20% נפשי (כנראה רק בגלל שחזרתי לשיגרה ואני עובד במישרה מלאה...), ואני מצוי בעיצומו של תהליך גירושין מאישתי מאז אותו ההתקף השני שקרה לי ובעקבותיו ביקשה להתגרש ממני..., אבל לא נורא, כבר הכרתי בחורה חדשה ונהדרת איתה אני חולק כרגע מגורים משותפים. ברצוני לציין שבנוסף, אני סובל מתפקוד מיני לקוי כתוצאה מאותם התקפים וכן מחוסר יכולת ליזום ולשלוט בחיי באופן עצמאי ללא עזרה מבחוץ, של זוגתי או של כל גורם אחר. בברכה, אורי (לשעבר סכיזופריחה...)

22/08/2002 | 00:42 | מאת: shon

אני מרגיש שכל חיי הישתנו לי.אני לא כל כך זוכר או חווה את הפציעה אבל אני חולם מידי פעם שבאים לחסל אותי(בכל מיני דרכים)אני גם אם אני מצליח להרדם.עם כדורים יותר קל לי.מזיע ורועד ורטוב. הייתי מאוד עצמאי ופידנתי וזכרון ויוכולת לנתח דברים בצורה חזקה.היה בי רגשות עזים ורגישות לכל דבר בצורה חזקה היום אני לא מכיר את עצמי וליפעמים שואל אם אני באמת חיי ואם זה אני מגיב כך.אני לא מציאותי.אין בי רגשות.הכל מלאכותי.אני מנוצל.חושב שהכל בסדר עד שאני עוזב את המקום.אז מרגיש איך דפקו/עבדו עליי .איני מסוגל להגיב וברוב המיקרים לא מגיב וזה דורש ממני המון הקרבה והפסד.אני נכנע מהר מרים ידיים בכניעה חיי רק את הרגע ואין לי שמץ של מושג מה התכלית שלי.אני לא מציאותי מבולבל ואי שקט אדיר.מרגיש עייפות גדולה.ובגלל זה לא מסוגל לעשות כלום.נימצא תמיד במרוץ עד שאני נשפך.חוסר אונים.אני נראה בסדר ויחסית לא חסר לי כלום.אבל חסר לי המון המון.המון

20/08/2002 | 17:53 | מאת: צVקA קומיי

ערב טוב ל ______ (וואללה איזה שם בחרת לך?) התאור שבפנייתך מעניין אבל לא מספיק, האם לפני אותו שרות מילואים חווית חוויות דומות? האם המערכת מכירה בך כנכה צה"ל? מה השפעות הכדורים על היום יום שלך? מה הביא להתפרצות השניה? מה אתה עושה ביום יום - כיום? למה חשוב לך להקרא "הלום קרב"? אם תרצה לקבל הגדרה רפואית מדוייקת על מצבך תוכל לבקש שהפסיכולוג / פסיכיאטר שלך יפתח בפניך את ספר ההגדרות הפסיכיאטריות שנקרא DSM V ובו יש שורה של הגדרות שאם אתה עומד ומקיים חלק מהם אזי אתה PTSD ברוך הבא ורפואה שלמה צביקה

20/08/2002 | 18:01 | מאת: אורי

תודה רבה על התגובה, כיום אני עובד במשרה מלאה אולם לא באותה חיוניות כמו פעם, אפשר להגיד שעושים לי טובה שמחזיקים אותי בעבודה ולא מפטרים אותי (הם ערים למה שעברתי ...), המערכת מכירה בי כנכה צה"ל בגובה 20% נכות נפשית, הכדורים לא משפיעים עליי כלל, זאת אומרת אין כל תופעת לוואי נראית לעין, וההתקף השני הופיעה משתי סיבות, אחת, כתוצאה מהפסקת לקיחת התרופות (ביוזמת הרופא המטפל שלי דאז, שהיום הוא כבר לא...), השניה כתוצאה מטראומה מלוויה שנכחתי בה.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב