היום היום הזה ממש

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

15/09/2002 | 10:35 | מאת: איש הגשם

ואני עדיין כועס על אלוהים לפני שלושים שנה ועוד כ 4 שעות נחתו עלינו מטוסי סוחוי והשליכו עלינו פצצות ענקיות ולאחר מכן אש מקלעים מהמטוסים כדורים כאלה שמי שחוטף הרבה ממנו לא נשאר (והיו שחטפו) ואם איני טועה זה היה גרוזנברג ז"ל זה היה ברפידים במתחם שדה התעופה אני מאוד מקווה שדרור תיקן את המחשב כך נוכל לחזור ולשחזר בפעם המי יודע כמה את אשר קרה לפני 30 שנה אז אני כאן היום ומחר ובכלל כולם מוזמנים הוא לא יכעס כי אנו כועסים עליו יותר ולמי שצם צום קל אם יש כזה דבר

15/09/2002 | 10:49 | מאת: רוז

החזאים אומרים שיהיה חם, אז שיהיה צום קל. אתה יודע יהודה, מי שחיב לאלוהים, זה אנחנו לו, ולא הוא לנו, כי הוא יצר אותנו, ונתן לנו חיים וכל מה שיש, וה' שנתן, יודע גם למה הוא לקח, ואם היתה לנו זכות במעשים, לא היינו מאבדים את החברים, כתוב שאם נגזר על מישהו גזרה, אבל למישהו שלא מגיע הצער הזה כשהוא ידע מזה, יצטער, אז הגזרה מתבטלת, בגלל זה טוב לו לאדם שיכיר ויתאהב על הרבה אנשים. הנה , אתמול ליווינו חברה בדרך האחרונה, השאירה שישה ובעל, סבלה כמה שנים מהמחלה הארורה, והנה בשבת נפטרה, כמו כל הצדיקים. קירצפו אותה בסבל ועכשיו עלתה נקיה לגנזי מרומים, שבת היא העדות, פשוט תרגע יהוהדה, גם אדם שיש לו טענות על החוק לא מפסיק לקיים אותו, אז אם יש לך טענות לריבונו של עולם, למה הפסקת לקיים את חוקיו? אם תזמין אותו למשפט, זו תהיה הטענה הראשונה נגדך, ומה תגיד?

15/09/2002 | 11:52 | מאת: איש הגשם

חחחחחחחחחחחחחחח עדיין לא ראיתי אותו ולא מכיר אותו איך אעמיד אותו לדין פשוט לא מאמין בו

15/09/2002 | 15:03 | מאת: אלן

כמה שאני יכול להבין מה אתה חש יהודה . אוהב אותך . אלן

15/09/2002 | 16:39 | מאת: אלן

מקווה שהימים הנוראים הללו יעברו במהרה עבורך יהודה , ושזכרם של הנופלים והחברים שלך יזכרו לעד בזכותם ובזכותך לא נהרסה המדינה הזאת . יהיה זכרם ברוך אלן

יהודה יקר, אכן, המחשב תוקן, ואנחנו יכולים לשוב ולכתוב את הסיפור הזה, שאנו מספרים מדי שנה. זה לא היה לפני שלושים שנה, אלא לפני עשרים ותשע שנים בלבד. ואלו לא היו מטוסי סוחוי, ככל הזכור לי, אלא מיגים מהירים שירדו לגובה נמוך וירו עלינו במקלעים. אני זוכר שראיתי את הטייסים בזמן שניסיתי לברוח מן המטוסים. גם אני הייתי שם, בשדה-התעופה ברפידים, ברגע בו פרצה המלחמה. הפצצה הראשונה נפל במרחק של כחמישה מטרים ממני, ואם היתה מתפוצצת לא הייתי כאן עכשיו. צום קל? אז, במלחמה, כמעט ולא היה לנו אוכל, וכמעט חודש שלם צמנו. אכלנו רק מנות קרב קטנות שהיו אמורות להספיק לחודש שלם ובקושי הספיקו לשבוע ימים. אתה כונס על אלוהים? מה הוא אשם? הוא היה שם בכלל? שרון היה שם, והתרוצץ כמו משוגע בג'יפ פתוח והימר על חיינו. נראה שכלום לא השתנה. חג שמח, דרור

15/09/2002 | 17:26 | מאת: רוז

הוא היה שם. ואלוקים הוא לא רק חנון ורחום, למה כולם רואים אותו רק ככה? בגלל שאנחנו עושים מה שבא לנו? כתוב עליו עוד הרבה דברים בכלל לא נעימים לנו לאוזן. כמו "אל קנא ונוקם" ועוד ועוד. אז אנחנו לפני שנבוא איתו חשבון צריכים לבוא חשבון עם עצמנו.

15/09/2002 | 17:36 | מאת: איש הגשם

נכון טעות קטנה של שנה ושוב הויכוח אלו היו מטוסי סוחי אני בטוח כאילו הם ממש מעלי עכשיו אז הצום הארוך של אותם הימים יכולים לכפר על יום אחד קטן ולא משמעותי

מנהל פורום טראומה והלם-קרב