שיר : המפקד
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
בגדרות ובמגדלים הקיפו את עצמם אותם מפקדים שרצו להיות מקודמים , ומנעו מהחיילים אפשרות לקבל עזרה , וסיוע מתי שהם היו זקוקים לה , כאשר ביקשתי ממפקד משטרה צבאית מרכז , הוא אמר : תבקש קודם ראיון , ונראה מתי אוכל להתפנות עבורך לראיון , ונראה מתי אוכל לקבל אותך לראיון , הגיע יום הראיון , והוא סירב לקבל אותי לראיון , כי כשהוא בדק את הופעתי , הוא הבחין ואמר לי : אתה לא מגולח ,חסר לך התג היחידתי , ולכן אתה חייל גרוע , וכך התחמק המפקד מלתת סיוע , אך כשרשמתי דוחות לחברים שלו , קצינים בכירים ואחראיים , על -כך שהם לא היו חגורים , לא רק שהוא לא בדק את הופעתם , הוא מיהר לטעון שלשוטר היה שיקול דעת מוטעה , ושהשוטר הזה הוזה , וכך הוא פעל עם כל החברים המנויים במועדון הקצינים הבכירים .
אלן יקר, אני קורא את כל שיריך, ומתרגש, גם כאשר אני לא מגיב על כל אחד מהם. השיר הזה הוא בעצם סיפור אישי שאתה מספר, ולא קל לקרוא אותו. אבל לצערי גם לי זכורים מפקדים כאלו מתקופת שירותי הצבאי. לעתים הצבא ותחושת הכוח משבשים משהו גם אצל אנשים טובים, וחבל שזה כך. להתראות בעשר, דרור