הפורום.

שלום לכם. בימים האחרונים קורא משהו מוזר בפורום/הבית שלנו. הכניסה אליו מעלה לי הרגשה של כניסה לבית ריק, תחושת ריקנות ושיממון. אני כאילו עומד בפתח הבית מביט פנימה ורואה שהוא עזוב ונטוש. ואז אני קורא בקול גדול, "ה ל ו י ש מ י ש ה ו ב ב י ת "? אז השארתי פתק, "הייתי כאן, להתראות. א.ב.צ."

רגע רגע באתי לקפה אל תברח לי

אין לי בעיה לארגן קפה אמיתי ולא וירטואלי. יום, שעה, ומיקום............. והקפה עלי. כולם מוזמנים. א.ב.צ.

לפני הנתק ביני לבן רועי הצעתי לו ללכת יחד ליעוץ אצל אדם שלישי. אמרתי לו שאנו לא מצליחים להבין אחד את השני, ולדעתי אדם מהצד יכול לראות דברים, להקשיב בצורה נקיה יותר, ולעזור לנו למצוא שפה משותפת הברורה לשנינו. רועי יצר איתי קשר והביע את נכונותו ללכת יחד ליעוץ. פגישה אחת כבר היתה לנו, והשניה מחר. אני מאמין שנצליח להבין אחד את השני, ולהיות קשובים אחד לצרכי השני בהדדיות אני יושב כאן ומרגיש שאין לי את כוחות הנפש כרגע לספר את ריגשותי כפי שאתה (דרור) מבקש. אולי בהזדמנות אחרת. א.ב.צ.

אתה צודק אני מרגיש ומכיר את ההרגשה הזאת כאן.לא נעים להרגיש לא רצוי.אני לא יודע למה זה קר ומנוכר כאן.לא עונים וזה לא נעים.אני איתך.. שון

באים אלי ילדים אחרי בית הספר, הם לוקחים אוכל בתוך הילקוט - אבל הם לוקחים בסתר. אני קולט את זה, ואומר להם קחו כמה שאתם רוצים. אבל הם מעדיפים להעמיד פנים שהם לא צריכים. אנחנו מאתרים תלמידים דרך המנהלת, ומביאים להם את האוכל הביתה, כדי שלא לבייש אותם ליד החברים שלהם, אבל בזמן האחרון יש בתי ספר שאנחנו כבר מארגנים ארוחות לכל התלמידים, כש-80% מהם צריכים את האוכל". פעם הייתי נותן ל-3 חיילים מזון בימי שישי, היום הגעתי ל-80 חיילים כל שבוע. אז לחצנו לקבל את כמויות המזון הענקיות שצה"ל זורק, כדי להאכיל את החיילים הרעבים שלו. חייל שיש לו בעיות כלכליות בבית, הסיכויים שלו להיות חייל טוב שואפים לאפס. נקודת הפתיחה שלו היא ממצב של נסיגה. יש ימים שבהם קשה לי להירדם. אני רואה את הפנים. אני נכנס ל-50 בתים ביום, אני רואה אותם פגועים, כאילו החיים הפכו להיות נטל. זו מלחמת קיום אדירה בשבילם. כל יום לקום למלחמה. כל יום אנשים נותנים פחות ופחות, כי לאנשים יש פחות ופחות. הם שומעים את הפרסומים וזה מכניס אותם לפחד - הם מפחדים למצוא את עצמם במצב הזה מחר. העוני הוא המקום היחיד במדינה שיש בו שוויון. שם, בבית תמחוי, אפשר לראות 'שבת אחים גם יחד' - זה יכול להיות רוסי, ישראלי, ערבי, עולה מארגנטינה, איש עסקים עני, קבלן, מובטלים למיניהם... העניים מתרבים מאיתנו, מתוכנו. בכל יום שעובר בבית התמחוי, אנחנו חושבים שהגענו לקו האדום העליון של יכולתנו לתת, אבל כמו בכינרת, גם אנחנו כל יום מזיזים את הקו האדום". * עמותת "יד עזר לחבר" קיימת כבר 11 שנים, ופועלת בכל רחבי הארץ, ממרכזה בחיפה. משפחת סבג מתפעלת שני בתי תמחוי, בחיפה ובקצרין, ומחלקת מזון וציוד בכל הארץ, בין היתר מיטות ילדים, תיקי בית ספר, צעצועים, ותרופות. מספר הטלפון של העמותה 8666988-04, או 533333-051, למתנדבים. אבי שומר,