נס חנוכה

סוף סוף נגמר החג ואנו חוזרים לשיגרה בחודש זה של כול שנה אני אני ניזכר בלבנון המושלגת שהיתה קרה כול כך בכול המובנים אני זוכר את המבט הקפוא שלי ואת האצבעות אשר כול הזמן היו דרוכות על הנשקים הקפואים וכול מכה קטנה היתה מקפיצה אותנו לאויר אני נזכר בשקט האין סופי ובריחות הקמילים שהיו מחממים את הבתים השקט הזה היה מפחיד לאחריד פוא ושם נשמעו יריאות והשקט היה נקטע בצעקות אומללות של עוד כפר שלם שניטבח ע''י אנשים חסרי מצפון אכזריים יותר מכול החיות הרעות שיישנן עלייאדמות לפעמים רייח הדם היה נשאר באויר מעול ברייח של חלודה מתכתית השקט הזה שהוציא אותי מדעתי שם גם השהירתי את הערך לחיים רחוק מימני וללא סימנים המוות חילחל וערך האדם איבד חיים וסליחה עם כול המברכים שלא הצרפתי לחגיגהשל כול המברכים אני חנוק מדיי לברךמשהו במיוחד באירועים האחרונים

אמיר מה נשמע איך מתקדמת התביעה שלך מול משרד הבטחון? בהצלחה צביקה

הכוונה של אמיר היא לנס של עלית

היי צביקה רק השבוע ספרתי לאלן שביום רביעי אני מגיש את הבקשה אני דיי במטח מעינין והחקירות שמצפים לי המטפל שלי בתל השומר לא מעודד אותי בעינין הוא הסכים לכתוב איתי את את התביעה לצהל אני כבר אפוס כוכות מהעינין ומצפה שהייה מאחורי הדבר הזה

דרור היקר שלום בכול חג אני ניזכר בדברים מעורפלים אבל אני מעדיף לשכוך מהכול זה כמו משהו ככה וקר שלא נותן ליזכור ולהרגיש אני חובה כול הזמן את הלחץ ברגעים מבהילים ואת האנדרלמוסיה ששררה שם אבל לא זוכר מה בדיוק קרה שם עד רגע ההתמותטות בשטח ולאחר מיכן הופיעו התקייפי פניקה בתדירות גבוהה אשר יצרו אצלי ניתוקים דיי רצניים בזכרון זה כמו משהו כהה בזיכרון . אני חושב שכול עבר לידי כאילו לא היתי שם בכדיי ליראות ולחוות את הרגעים המפחידי שהשטלתו עלי כמו שדים ויצרו עולם שלם של משחקים ושקרים עד שיום אחד כבר לא ידעתי מי אני מה האני האמיתי שלי וכך העצם הגעתי לטיפול הפרטי ולקח שנתיים עד שהכול התפוצץ לי בפנים והתחלתי להבין שבעצם לבנון לקחה לי את החיים את האני ואת שמחת החיים שם למדתי לעבד את ערך החיים וליראות שאנשים יכולים למות בדרכים ''מגוונים''

דרור היקר שלום בכול חג אני ניזכר בדברים מעורפלים אבל אני מעדיף לשכוך מהכול זה כמו משהו ככה וקר שלא נותן ליזכור ולהרגיש אני חובה כול הזמן את הלחץ ברגעים מבהילים ואת האנדרלמוסיה ששררה שם אבל לא זוכר מה בדיוק קרה שם עד רגע ההתמותטות בשטח ולאחר מיכן הופיעו התקייפי פניקה בתדירות גבוהה אשר יצרו אצלי ניתוקים דיי רצניים בזכרון זה כמו משהו כהה בזיכרון . אני חושב שכול עבר לידי כאילו לא היתי שם בכדיי ליראות ולחוות את הרגעים המפחידי שהשטלתו עלי כמו שדים ויצרו עולם שלם של משחקים ושקרים עד שיום אחד כבר לא ידעתי מי אני מה האני האמיתי שלי וכך העצם הגעתי לטיפול הפרטי ולקח שנתיים עד שהכול התפוצץ לי בפנים והתחלתי להבין שבעצם לבנון לקחה לי את החיים את האני ואת שמחת החיים שם למדתי לעבד את ערך החיים וליראות שאנשים יכולים למות בדרכים ''מגוונים''

אני יכול לחוש מה חשת למראה הטבח של אזרחים תמימים . התחושה אי - של חוסר-אונים , וכעס רב שאין גבול בין אויבים לאזרחים . המלחמה מעמידה אותנו במצבים לא אינושיים שהלוואי שאף -אדם לא היה צריך לחוות אותם , ובטח השקט שבא אחרי הטבח . רגשי- האשמה , תחושה שאי-אפשר למנוע מעשים כאלה וכעס על כל העולם . או כמה שאני יכול להבין את מה שחשת ומה שאתה חש היום . אוהב אותך אחי . אלן

תודה אלן על העידוד איש אני מאוד מעריך אותך והלואי שהמערכת היתה חושבת במוסגים שלך אמיר