חורף 74
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
לא יודע מי זוכר את החורף אז מלבד דרור למרות שחג האביב כבר החל הגענו למובלעת הסורית מסיני בליל הסדר שכמובן לא הרגשנו בחג היינו רעבים מאוד והכול בגלל הפסח הזה שלא היינו מאורגנים ומוכשרים אבל מאוד רעבים וקפואים אי אפשר היה לחמם בשום צורה בגלל העשן והאש למרותשמצאנו שם אמצעי חימום דלים של הסורים אסור היה לנו להשתמש בהם ושוב על מנת שלא יגלו שאנו שם דרור בטח זוכר את ההפגזות יום ולילה ויותר ביום ההפגזות היו נרגעות עם ליל ומתחדשות השקם בבוקר ושם כידוע נפל גרשון בפתח המוצב הסורי באחת ההפגזות ולמה אני מספר הגשם פשוט הזכיר לי ימים עברו
יהודה יקר, את חג הפסח אינני זוכר, אבל את הגשם והשלג והבוץ לעולם לא אשכח. בזמן שאתם הסתתרתם בבונקרים, אנחנו חרשנו את המובלעת בתותחים שהיו מורכבים על טנקי שרמן פתוחים, במשך יום ולילה, וחודשים ארוכים לא ישנו בתוך אוהל. היה קר ורטוב, וכולנו היינו חולים. למרות זאת, אהבתי להיות שם, והרגשתי הרבה יותר טוב מאשר בחולות המוות של סיני. אולי זה הזכיר לי את ירושלים, והיה בזה משהו ביתי. יום טוב ונעים, דרור
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
