חדשה כאן
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
זה היה לא מנומס להתחיל ככה אז אני רוני בת של אבא שלי שחוץ ממליון דברים אחרים הוא גם הלום קרב מיום כיפור וזה מאד מאד משפיע עלי. כנראה. טוב שאתם קיימים. לילה טוב רוני
ברוכה הבאה וטוב שגם את כאן
רוני יקרה, אני שמח שאת שבה ומציגה את עצמך. אבל למען האמת, זו הצגה שמסתירה את העיקר. אולי תציגי את עצמך, באופן שנוכל להתייחס אליך ולראות את האדם שמאחורי המלים. אמנם את בתו של אביך, אבל אני בטוח שיש לך גם מאפיינים משל עצמך (גיל, עיסוק, קשרים, מיקום גיאוגרפי, תחומי עניין). וגם, כיצד משפיע מצבו של אביך על חייך, ואיך זה מתבטא בחיי היום-יום. כיצד זה משפיע על שאר בני המשפחה, ואיך מגיב אביך להשפעה זו? ברוכה הבאה לפורום שלנו, דרור
אני רוני ואני בת 36, מרחובות אני נשואה ויש לי שני בנים (מדהימים:) ואולי יותר מהכל אני אמא אבא שלי במצב לא טוב לאחרונה, וזה יותר ממשפיע. אולי חלק גדול ממני זה "המצב של אבא שלי". בתקופות טובות שלו קל לי, אני "קלה", בתקופות רעות שלו אני עצובה, אין לי אנרגיות, ואני מרגישה שעד שאני לא "אתקן" אותו, אני לא אוכל להתקדם לשום מקום. קצת קשה לסהסביר איך זה לשאר בני המשפחה. אני רק אגיד שעד לפני כמה שנים לא ידענו על ההלם קרב. אז רק עכשיו הרבה דברים מתץקשרים לזה. אני חושבת שאני לוקחת את זה הכי קשה. לאמא שלי קשה נורא, אבל זה גם כי היא קשה בעצמה וכבר אי אפשר להפריד כלום. האחים שלי כאילו שזה פחות נוגע בהם. יש לי אחות ואח צעירים ממני. אז אני קיבלתי את כל החרדות. אה, והילדים שלי כמובן. אתמול בלילה הבן שלי התעורר מסיוט ובא אלי. הוא חלם שמטוסים עיראקיים מפציצים אותנו ואין לו איפה להתחבא. זה כאילו הוא חולם את החלומות שאין לאבא שלי מאז יום כיפור:( אני יכולה לספר עוד כל כך הרבה. הכל קשור לזה, ממש הכל. אבל אולי זה מספיק לכם לפעם אחת:) תודה על ההזמנה, רוני
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
