הרצאה

שלום לכולם, תודה על תגובותיכם הישירות והרגישות, מחר ההרצאה ואני חושב שבנוסף למידע שאעביר לרופאים אקרא מספר מכתבים ששלחתם לי. מי שרוצה להוסיף הארות אשמח עוד היום, מחר בערב אעדכן אותכם על ההרצאה. אין ספק שעודדתם אותי ושמחתי שהוספתי את הנושא של פוסט טראומה לתוכנית הלימודים של רופאי המשפחה בטכניון. תודה לכל מי שכתב, ומחר אעדכן דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא שלום, על סדנת גל בתל-השומר שמעת ? זו סדנה של " ריפוי" בעיסוק וחברים בה הלומים רבים שהופנו על ידי רופאי המח' הפסיכיאטרית המטופלים בבי"ח תל-השומר. רותי.

לרותי שלום, לצערי לא שמעתי, אשמח לשמוע וגם לדעת כיצד מפנים לשם, תודה הידש

לכולם שנה טובה, ההרצאה לרופאי המשפחה היתה מצויינת ואני אומר זאת כיוון שהייתה התעניינות אמיתית, הם השתתפו וגילו את הבעיתיות והקשיים בטיפול. אני חושב שהם גילו עניין אמיתי וכאשר יגיע אליהם מטופל עם הפרעה פוסט-טראומתית הם יהיו פתוחים יותר לטפל בו. הקראתי שניים מהמכתבים שכתבתם והמכתבים ממש נגעו בנקודות החשובות (בלי שמות כמובן). תודה לכולכם, הצלחנו להעביר את הדברים החשובים. תודה לדרור, אני חושב שיש לנו לא מעט דברים משותפים ואני מקווה שתהיה לנו הזדמנות לשוחח עליהם. שתהיה שנה טובה לכולם ושוב תודה דר' גיורא הידש

תודה לך.

נקוה שאכן זה יעזור, לבעלי ולי היו נחסכות שנים רבות של סבל, אם רופא המשפחה היה יכול לעשות קישור נכון בין התלונות לבין הבעיה. (אפשר היה) בסופו של דבר, אני הגעתי בעצמי למסקנה מה הבעיה, ורק כאשר הגדרתי אותה לעצמי, מכון שבעלי לא היה אז מוכן לקבל את האבחנה שלי (ממתי אני מוסמכת לאבחן בעיה שכזו- למרות הרקע שלי..) פניתי לבקש עזרה לעצמי משום שהייתי קרובה להתמוטטות, ומכיון שכל הבית כולל הילדים שהיו אז צעירים, עמד על כתפי- לא יכולתי להרשות לעצמי. רק כך כעבור מס' שנים הצלחתי להביא אותו לטיפול. היום הוא מוכר כהלום קרב 50% לצמיתות. איבחון מקצועי נכון- היה מקצר את הסבל.

.

אתה כאן הדפוק