השבת הייתה נעימה-אבל השבוע...

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

05/01/2003 | 22:42 | מאת: ע.ב.ר

ככה התחיל לו השבוע - עם כל כך הרבה דם - כל כך הרבה שנאה, הייתה זו תקופה די ארוכה של רוגע יחסי בתוך בתינו והדם היה "רק" ברחבי השטחים - בבתי אחינ, אך לנו היה קל להתעלם ולהרגיש שאצלנו הכל בסדר ורגוע והנה הפתיעו אותנו הערב ובגדול. עד מתי? למי יש פתרון פשוט הרגשת חוסר אונים!

06/01/2003 | 00:02 | מאת: אלן

אני חש נורא הערב . היום הייתי בתל-אביב כשאירע הפיגוע הכפול . הפיגוע הרעיד את כל העיר תל-אביב ונשמע מכל פינה בעיר. הייתי בטיפול בנט"ל והבנתי שאירע משהו נורא . התחושה של חוסר -אונים טוטאלי מילא אותי . החיים נראו כעומדים על חוט השערה . חשתי פחד-מוות , התחלתי להזיע , חשתי דפיקות לב . פתאום הכל נראה חסר -ערך . חשתי יאוש טוטאלי . אני חשתי סלידה מן המתרחש , סלידה מן המלחמה , אך אינני מסוגל לעשות כלום כדי לעצור את הטירוף הזה . אני משתתף בצער המשפחות ומאחל החלמה מהירה לפצועים . חלפו כל הרבה תמונות ופלשבקים בראשי , אפילו שלא הייתי נוכח במקום . לא ניתן לדעת מי יפגע בפעם הבא . איך ניתן לברוח מן הזוועה ? מן המלחמה ? מן תחושות הקשות שהערב מלוות אותי . אלן

אלן יקר, חשבתי עליך אתמול, כשהתרחש הפיגוע, משום שידעתי שלעתים, בדרך לנט"ל, אתה עובר באיזור. חשבתי על כך שכל פיגוע וכל אירוע מעוררים בך חרדות וזכרונות, ועכשיו, כשזה קרוב כל-כך, זה בוודאי קשה יותר. אבל אולי אפשר גם להביט על כך אחרת. אולי אתה אינך נמצא יותר באירועים אלו. הם קורים במקומות אחרים, ואפילו כשהם קרובים הם אינם נוגעים בך. אולי אתה בר-מזל. אני מאחל לך ימים שקטים וטובים יותר, דרור

07/01/2003 | 19:58 | מאת: מירב.

אלן יקר, חלקית אפשר לברוח מתופת הזו, ע"י עזיבת המדינה המחורבנת הזו.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב