נא עזרתכם
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אני מבקש את עזרתכם אני בן 21, השתחררתי לפני שלושה חודשים. בשנתיים האחרונות אני מאוהב עד מאוד ובצורה עיוורת בקצין ששירת איתי. אני מרגיש שהוא המלאך השומר שלי, אני לא מצליח להעביר שעה אחת מבלי לחשוב עליו ויום אחד בלי לדבר איתו. במשך הזמן הפכנו חברים טובים, עם עליות וירידות, וכל ירידה ביחסים הייתה לי קשה. הוא ידע שאני רוצה יותר, אבל הוא ממש לא רצה. במשך שנתיים הייתי כל כך אומלל, שהדבר שאני הכי רוצה בחיים לא הולך לקרות. ואני מוכן לוותר על כל החלומות שלי והשאיפות שלי רק בגללו. בחודש האחרון הוא לא כל כך מדבר איתי. אני מתקשר משאיר לו הודעות, הוא כל הזמן אומר שהוא עסוק ושהוא יחזור אלי, אבל הוא אף פעם לא חוזר. אתמול ביקשתי ממנו לספר לי מה קורה, מה עשיתי, ולמה הוא לא רוצה לדבר איתי. הוא סיפר לי שיש לו חברה, ושהיא אוסרת עליו לדבר איתי. מאוחר יותר זה התברר לי כנכון. בכיתי לו בטלפון שעות, אמרתי לו שאני לא מאמין שהוא מסוגל לנטוש אותי כחבר בגללה, והוא היה כל כך אדיש אלי. לא היה אכפת לו בכלל, הוא רק ביקש שאני לא אתקשר אליו יותר. אני כל כך אוהב אותו, אני לא מצליח להפסיק לבכות מאתמול. אני כל הזמן במתח נוראי כזה, אני רועד, אני לא אוכל כלום, אני מרגיש שאין לי יותר סיבה לחיות, ששום דבר לא שווה בלעדיו, וזה כל כך כואב לי שהוא מתייחס אלי בצורה כזאת אחרי כל כך הרבה דברים שעשיתי בשבילו. אני לא יודע מה לעשות, אני לא יודע איך לעבור את זה, אני לא חושב שאני אצליח, אני כל כך חלש. אני מבקש לדעת אם לפסיכיאטריה יש דרך לעזור לי לעבור את זה.
אני חןשב שעלייך לפנות לעזרה של פסיכולוג שיוכל לעזור לך לעבור את המשבר הזה . בנתיים אתה יכול להיעזר בפורום פסיכולוגיה , או להתקשר לעזרה נפשית ראשונה 1201 לפי הצורך ער"ן . בידידות אלן
שלום תומר, כפי שכתבו צביקה ואלן, גם אני מציע שתפנה לעזרה מקצועית, או שתתייעץ בפורומים הפסיכולוגיים האחרים באתר הזה. האתר שלנו מיועד אך ורק לדיון בטראומה ובהלם-קרב, ולכן, לצערי, לא נוכל לסייע לך. שבוע טוב, דרור גרין